אביגל
נכנסו אל בית החוף יחד.
איידן ממש הרגיש בבית, הוא התיישב מרווח על הספה ליד אבא שלי והתחיל איתו שיחה.
אני לעומת זאת ישר חיפשתי אחר דניאל.
הילד שלי שכב ישן על המיטה בחדר השמאלי, סחוט מיום בשמש, לחיו שושנים.
נשכבתי על ידו ולטפתי את שיערו הבהיר והמשיי.
המיטה לידי שקעה ממשקל כלשהו, והרמתי את ראשי כדי לפגוש במבטו של איידן.
הוא חייך אלי חיוך קטן ואז מיקד את מבטו בדניאל הישן.
ידעתי שכאשר איידן יראה את דני הוא יתעדן ויתרכך מעט, זה באופי שלו, הרגש.
אבל השלווה והרוך שהוא שידר היו עצומים יחסית למחשבות שלי.
איידן ליטף באצבעותיו את הלחיים השמנמנות והאדומות של דניאל ולאחר מכן גם את שיערו הבהיר.
דניאל פקח את עיניו באטיות. איידן היה מופתע מעט מצבע עיניו הכחול והחודר של דני, אפשר היה לראות זאת על פניו.
ודניאל שראה פנים לא מוכרות מולו אחרי שינה טובה, התחיל להיאנח ולבכות בהדרגה.
״ראה אותי והתחיל לבכות.״ איידן אמר בבדיחות והחמיץ את פניו כמו ילד שלא קיבל את מבוקשו מאימו.
״טוב, יש לך לוק שכזה,״ אמרתי והרמתי את דניאל ביו זרועותיי. ״משהו בך... קריפי.״ צדתי את עיניו ונשכתי את שפתי.
ואז חזרתי להתמקד בדניאל.
הרגעתי אותו עד שהוא הפסיק לבכות והוא הניח את ראשו על כתפי הימנית.
איידן רק הסתכל עלי וסימן לי באצבעותיו כמה שאני ״עשר,״ והוא המשיך עם- ״מעולה״ ופניו שידרו לי פרצופים של- ״ראויה לשבח, אמא נהדרת! כל הכבוד!״
היה לי קשה לא להרים עליו את קולי.
אחרי שדניאל נרגע, חזרנו למטבח ואווה הציעה לאיידן לצאת איתנו לארוחת ערב במסעדה ה-׳טובה ביותר בעיר!׳ מה שכמובן לא היה נכון,
אך מסעדת הדגים העממית בעלת מנות טובות מאוד, יש לציין, הייתה האהובה על סבא.
ולכן גם בהיותה בפשוטה נחשבה כטובה ביותר בעיר. עבור אווה לפחות.
איידן סירב. הוא אמר שעליו להיות עם גברת איימסטרונג, סבתא שלו, הלילה ולדאוג לה.
מאחר ואווה מעריכה אותו על כך, קצת יתר על המידה, אם תשאלו אותי, היא אמרה שהוא מוזמן אל היציאה מחר ל׳גרימסטומג׳. וזאת באמת הייתה אחת המסעדות הטובות בברייטון הענקית.
הוא נענה להזמנה בחיוב, איחל לכולנו לילה טוב ולפני שהלך, דאג להזכיר לי באוזן שהמיטה שלו פנויה הלילה.
דאגתי להזכיר לו שהיא תמיד פנויה.
דברנו קצת על כמה שזה עצוב, הצעתי להכיר לו נשים.
הוא אמר לא .
-----
חזרנו מהעיר בסביבות השעה אחת עשרה.
פשטתי את בגדיו של דניאל והרדמתי אותו על המיטה שלי.
לאחר כמן נכנסתי למקלחת, חפפתי את ראשי וניקיתי ביסודיות את גופי מהחמישים ושלושה אחוזי לחות שדבקו בי.
בעודי עומדת תחת המים החמימים, המחשבות שלי התחילו לזרום כמו המים מהדוש.
מה שגרם לי לתהות, למה אני תמיד חושבת על הכל במקלחת ?
הפגישה היום עם איידן והדרך שבה הוא הרגיש חופשי לידי ובנוח עם אבא שלי ואווה, החזירה אותי לתקופה שהייתי ממש גרה כאן.
כאשר הייתי זקוקה לחברה, איידן תמיד היה מגיע ומארח לי אותה אלא אם היה צריך לחזור אל האונברסיטה.
-למודים לפני הכל- זה היה הסטטוס שלו.
למרות שבפועל, השקעתו בלימודים שאפה לאפס.
טוב, עכשיו אני סתם מקצינה ובכל זאת...
היה מוזר, לחזור לכאן עם דניאל.
כשעזבנו את הבית הזה דניאל היה בן ארבעה חודשים בלבד.
וכעת, הבן שלי עוד מעט חוגג עשרה חודשים של חיים.
מאתיים שמונים ותשעה ימים ובהם דניאל שלי הספיק לצאת אלינו, לנשום את העולם, לשמוע ולהפיק קולות בלתי ברורים...
ובעיקר להביא המון שמחה למשפחה שלו, גם אם הוא הגיע מכל הסיבות הלא נכונות.
דניאל גרם לרעידת אדמה הזויה בחיים שלי. רעידה שלא הייתי מוותרת עליה בשום הון שבעולם.
אני אעשה הכל בשביל להטיב לו, אני יודעת את זה.
לעולם לא אוותר עליו.
---
יצאתי מהמקלחת ונשכבתי בחדר על המיטה.
הכריות היו נוחות עד פשיעה אך לא הייתי עיפה למדי אז לקחתי את האיפון שלי וחיפשתי תעסוקה.
שקלתי לשלוח לדאשה הודעה, אבל ידעתי שהיא חוגגת את יום ההולדת שלה עם הדודים שלה בלנדון ולא רציתי להפריע.
נכנסתי אל גלריית התמונות שלי, תמונות חדשות התווספו לי היום וללא ידיעתי.
היו שם תמונות שלי בוהה, וכאלו שאני צוחקת.
והיתה אחת, שתחילה מיהרתי למחוק, מאחר ואיידן דאג לצלם את הטוסיק שלי בזוית נמוכה מאוד.
אבל במחשבה שניה, היא הייתה אומנותית למדיי.
פשוט חתכתי קצת מהתמונה, וחייכתי.
התגעגעתי לאיידן. נהנתי בכל שניה של שיחה וצחוק איתו, יש לו כישרון שכזה, לגרום לקרובים אליו לחייך.
:)
סגרתי את המכשיר, התהפכתי על צידי ותהיתי למה לעזאזל אנשים מרגישים צורך לצלם אותי ללא ידיעתי.
-----
גם אתן חושבות כל הזמן במקלחת?
פרק נחמד, אני פחות אוהבת אותו, אבל הוא הכרחי.
כך תכירו מעט את הדמות של איידן, עובדות על דניאל.
ואביגל... שלעולם לעולם לא תוותר על הילד שלה.
YOU ARE READING
לידה מחדש || Rebirth
Teen Fiction״איפה לעזאזל היית?״ אביגל חוזרת לבית הספר לאחר שנעדרה ממנו במשך שנה וכמה חודשים והיא נושאת עימה סוד שנשבעה לא לחשוף הקשור להיעלמות שלה. עקב כך, היא נאלצת להתמודד עם שאלו...
