התחשק לי לעלות שתי פרקים ביום, למישהו יש בעיה??
חברות! הנה ההמשך לפרק הקודם, אוהבת❤️❤️
אביגל
הוא היה קרוב כלכך שיכולתי לגעת בו.
תחבתי את שיערי מאחורי אוזני.
״ואם רצית שאני אשכח אותך," הוא אמר. ״שאשכח את החברה הכי טובה שלי מאז שאני זוכר את עצמי, הילדה שעברה איתי כל רגע בחיים,״ הרמתי את מבטי, המצח שלו התכווץ ועיניו נוטפות רגש.
״אם רצית שאני אמשיך בחיי, לא היית צריכה לחזור.״ נשכתי את שפתי התחתונה כדי שלא תרעד, והוא העביר עליה את מבטו.
היה שקט לכמה רגעים, ולא יכולתי לסבול את זה. העדפתי את הצעקות שמלאו את החדר.
״אני יודעת.״ לא הורדתי את עיניי מעיניו הקודחות.
״את מבינה, בגלל שהאפקט והרעיון שרצית לבנות נהרס כשחזרת. ואת נמצאת כאן, עכשיו, והנוכחות שלך פשוט...״ הוא השתתק.
הנוכחות שלי מה?
״טוב, אבל חזרתי. וזאת המציאות.״ אמרתי.
״ואת חושבת שאני לא יודע את זה?!״ הוא אמר בזעם מתחדש. הוא עצם את עיניו, ניסה לשלוט בכעס שלו והאמת גם די הצליח.
אדם שאף שאיפה עמוקה. ״אני חייב לך התנצלות, אביגל.״ הוא התרחק ממני מעט.
בהחלט כן, על הדיבור והטון הזה. שילבתי את ידי.
״באותו היום, שהיית בדרך לבית שלך ועצרתי אותך. אני מתכוון כשאני... כשאנחנו...״ אני יודעת בדיוק למה הוא התכוון, כיווצתי את גבותי.
לנשיקה שחלקנו, הנשיקה שאסור לדבר עליה, להזכיר אותה. אפילו לא בנינו, הנשיקה האסורה.
הלחיים שלי הסמיקו בעוז, הנהנתי.
״בנוגע לנשיקה ההיא. היית מבולבלת בגלל כל עניין המתרגל, ושמחת כשנתן הסכים עם השיעורים.
ואני רק רציתי להגיד לך משהו שישב עליי, אז, כשהשגתי אותך בשביל,״ הוא נשך את שפתיו והמשיך.
״אבל כשעמדת מולי... השמש מאחורייך זהרה, והיית
כל-כך יפה.״ הוא נשם.
״אני מצטער, בהחלט לא התכוונתי לנצל אותך. זה היה - מחסור רגעי בשיקול דעת.
אני לא יודע מה קרה לי, אבל אני מבטיח לך שזה לא יקרה שוב לעולם.״
נעצתי בו מבט ועיניי התרחבו. הוא מתנצל על הנשיקה שלנו.
״לעולם?״ נשנקתי. הרגשתי הלומה באופן משונה.
YOU ARE READING
לידה מחדש || Rebirth
Teen Fiction״איפה לעזאזל היית?״ אביגל חוזרת לבית הספר לאחר שנעדרה ממנו במשך שנה וכמה חודשים והיא נושאת עימה סוד שנשבעה לא לחשוף הקשור להיעלמות שלה. עקב כך, היא נאלצת להתמודד עם שאלו...
