אז ככה, בגלל שיש דרישות לסיום של הספר החלטתי לכתוב פרק מסכם... תהנו
קצת יותר משנה לפני4
לאחר שכל הכיסאות היו מורמים על שולחנות העץ הקטנים והרצפה היתה שטופה, הגיע גם תורי ללכת סוף סוף הביתה.
העברתי את הכרטיס שלי בקופה, הוצאתי את הטלפון הכסוף ואת המטען שלו מהשקע שמתחת לדלפק העץ.
לקחתי את התיק השחור שלי, כיביתי את האורות ולפני שנעלתי את דלת החנות, כל המטלות שהיה עלי לעשות עברו בראשי במהירות כמו בסרט נע.
הכל בוצע.
סוף סוף נגמרה המשמרת שלי.
ספרתי את הטיפים שלי להיום, בעודי מחכה לאוטובוס האחרון שאמור להגיע.
שבעים ותשעה דולרים. חייכתי, לפחות יש שכר לכך שאני קורעת את התחת כבר מהשעה שבע בבוקר.
ועוד ביום שבת.
הכנסתי את הכסף אל התיק שלי בעודי תוהה אם חסכתי מספיק עבור חשבון החשמל.
כבר נמאס לי לחיות בחושך בלילות, ללא אפשרות להשתמש המחליק השיער, להטעין את הטלפון המיושן שלי או להדליק את הדוד החשמלי למים חמים במקלחת.
בקיץ, זה עוד היה נסבל. המים התחממו מעוצמת השמש העזה. אבל כעת רק במזל שלא נתקו לנו את הגז, כך שעוד היתה לי האפשרות לחמם מים בקומקום וככה לעבור את ימי הסתיו שהולכים ומתקררים.
בעוד אני עומדת על יד תחנת האוטובוס הצצתי בטלפון שלי וראיתי שנתן התקשר אליי פעמים.
הזעפתי פנים אל המסך הקטן. מאז שנתן גילה איך המצב בבית שלי נהפך להיות לאחר שדבריה עזבה, הוא אינו מניח לי לנפשי.
ולכן כה כעסתי על אדם. הוא אינו שם לב שאני לא מזמינה כבר איש לפתח הבית שלי?
הוא אינו רואה שאני כבר לא רוצה שאף אחד ישאל אותי שאלות, שאף אחד לא יתחיל לרחרח ולחקור?
הוא לא מבחין בכך שאני פשוט לא צריכה את הרחמים של כולם, אני לא צריכה את הדאגה והעזרה שאנשים יודעים להציע?
אז למה לעזאזל הוא רצה שנתן יבדוק מה קורה איתי כשלא הגעתי לבית הספר יומיים?
למה אדם הזמין אותו לפתח הבית שלי, גרם לו להתחיל לשאול שאלות, להסיק מסקנות, ובעקבות כך גם לרחם ולהציע את העזרה והדאגה שאנשים יודעים להציע?
בגלל שאדם לא ידע, זה למה.
לא, הוא לא שם לב. הוא לא שם לב לכך שאני לא רוצה את היחס הזה. הוא אפילו לא ידע שאני בכלל במצב הזה.
הוא לא יודע מה קורה אצלך בבית כי את לא משתפת אותו, אביגל. אמרתי לעצמי.
הוא רק תוהה למה את כל הזמן דוחה את ההצעות שלו לשבת קצת אצלך. אדם לא מבין מה התשנה ולמה את לא מאפשרת לו לדבר עם פול, ובכלל למה אני לחוצה כשהוא מזכיר את שמו של אבי או את הבית שלי.
הוא רק מנסה להבין - למה אין לי זמן לשום דבר?
אני רוצה לצחוק מהתמימות שלו.
YOU ARE READING
לידה מחדש || Rebirth
Teen Fiction״איפה לעזאזל היית?״ אביגל חוזרת לבית הספר לאחר שנעדרה ממנו במשך שנה וכמה חודשים והיא נושאת עימה סוד שנשבעה לא לחשוף הקשור להיעלמות שלה. עקב כך, היא נאלצת להתמודד עם שאלו...
