אז הפרק הקודם נגמר קצת במתח והרגשתי רע מידי פשוט לעבור לנועה להווה כאילו כלום לא קרה,
אז אני אמשיך עם פרק נוסף מנקודת המבט של ליר עם המשך מאותו הערב, בדיוק מהנקודה בה עצרנו!
אז בלי דיבורים נוספים,
תהנו❤️
~~
ליר
״טוב מתוקים שלי, בואו נתחיל את ליל הסדר לא ככה?״ אמי נכנסה לחדרה של שירה, אחותי.
שירה מהר התעשתה על עצמה כדי שאמא שלנו לא תשים לב שלפני שנייה היא בכתה את נשמתה.
מחאתי כף בצורה חזקה ורועשת, ״הגיע הזמן, אני מורעב.״ אמרתי וכך מיקדתי את תשומת ליבה של אמי אליי, שאמי במקרה לא תסתכל על שירה ואז יצאנו שלושתנו מהחדר אל השולחן, שבו חיכה אבי מוכן עם ההגדה.
הסתכלתי על שירה וליטפתי את ראשה, מנסה לעודד אותה ולגרום לה לשכוח מכל מה שהיה לפני רגע. היא שלחה אליי חיוך קטן כדי להראות לי שהכל בסדר ולהרגיע אותי.
הלוואי שהייתה יודעת שכל מה שקשור אליה לעולם לא יגרום לי להיות רגוע, אני תמיד אדאג לה.
אבי עמד בראש השולחן, לבוש במכופתרת אפורה עם ג׳ינס כחול שצמוד לגופו. על ראשו נחה הכיפה והיה נראה שהוא כנראה בילה יותר מידי זמן היום בבית הכנסת, כי הזיפים הארוכים שלו העידו על כך שהוא לא התגלח.
הוא הרים את ראשו מההגדה, לאחר שפתח בדף הראשון ואז בפעם הראשונה לאחר שנה, הביט בעיניי.
״ליר.״ כחכח בגרונו, קולו היה מעט צרוד, כנראה מכמות האנשים שהוא צועק עליהם בכל יום ויום.
הנהנתי בראשי כדי שיראה ששמעתי אותו, אך לא השבתי. התקדמתי לעבר המקום שלי, יושב בדיוק מולו בראש השני של השולחן בעוד שאמי ושירה מתיישבות בצדדים, אחת מול השנייה גם כן.
אמי הסתכלה עליי בפנים, אפשר לומר מתחננות, שהפעם לא יווצר ריב, שהפעם אני אהיה בוגר ופשוט אשתוק. יכולתי להבין רק ממבט קטן בפניה את הפחד שיש לה שאני ואבי נריב. לא היה לה כוח כבר לריבים האלו ביני לבינו.
אני והוא אף פעם לא הסכמנו כמעט על שום דבר. אבי לפעמים עדיין לא רואה את עצמו במודרניזציה של היום ויש לו דעות קיצוניות שמעידות על כך שהוא עדיין חי במאה הקודמת.
לדעתו צריך להתחתן כבר בגיל עשרים ולהתחיל להביא ילדים כבר משנה לאחר מכן,
לדעתו צריך לשכב פעם ראשונה רק עם מי שמתחתנים איתו,
לדעתו האבא צריך לדאוג להיות המפרנס העיקרי בבית ולהיות ״הגבר״ בבית בדיוק כמו שהיה אז, למרות שפה אני חייב להודות שכן הוא השתדרג קצת כי הוא לא חושב שמקומה של האישה במטבח ונקיונות, אלא הוא גם עוזר פה ושם ואמא שלי עובדת. זה הדבר היחיד שאמא שלי באמת הצליחה לגרום לו להבין, שלא כל הנשים הן עקרות בית ושיבין שיש דבר כזה שנקרא פמיניזם. לפחות את זה הוא הבין.
והכי חשוב, לדעתו הבן צריך להמשיך את השושלת שלו במקום שבו הוא עובד ולהיות כמו האבא שלו.
שזה הדבר שאני הכי מתנגד אליו.
YOU ARE READING
מתחת לאף
Romanceיש דברים שהם מתחת לאף ואנחנו לא שמים לב אליהם, הדברים הכי ברורים שיכולים להיות, אך אנחנו מתעלמים מהסימנים שלהם. ולמה? בגלל שבראש שלנו אנחנו מדמיינים לנו מציאות יותר טובה, יותר יפה, רוצים את כל מה ש״יותר״ ובכך אנחנו מפספסים את מה שטוב עבורנו באמת. ״כ...
