מתחת לאף

פרק 28

בנות אהובות שלי, אתן לא מבינות אפילו אילו פרקים אני מכינה לכן בהמשך. אבל בואו נגיד שכדאי לכן להגיע ליעד ההצבעות במהירות, כי יהיה לכן קשה לעמוד במתח!

והלוואי באמת שכל מי שקוראות את הסיפור ולא מגיבות או מצביעות, שיעשו זאת.
זה יגרום לי להבין יותר מה דעתכן על הסיפור!

טוב אני לא אציק לכן עוד,
בואו ניגש לפרק!

~~

נוֺעה

ישבתי בחדרי על המיטה, כשעל הרצפה מונחות קצות האצבעות של רגליי והמרפקים שלי מונחים על ברכיי ושיניי כוססות את הציפורניים של אצבעותיי, הורס את כל לק הג׳ל שעשיתי רק לפני יומיים.

הרגשתי שאני לא רק עצבנית, אלא רותחת. זועמת.
כל הגוף שלי רטט בזעם.

המוח שלי ניסה לשחזר את השיחה שלי עם גיא כדי לנסות לקלוט מה שגיא אמר קודם. אך התייאש מחוסר הבנה מוחלט.

מה הקטע שלך גיא?

אם גיא כבר החליט להוציא מילים מפיו, למה להפסיק אותן באמצע? כבר התחלת להתערב הרי, אז פתאום אתה כבר לא רוצה להתערב?

אבל רגע,
להתערב במה?
מה הוא ניסה לומר?

עברו לי בראש המשפטים שהוא זרק, כמו שעומרי לא טוב עבורי ושיש דברים טובים יותר שאני מפספסת שהם ממש מתחת לאפי.
אבל למה שיגיד את זה על עומרי?
ואל מה אני לא שמה לב?

צליל התראה המעיד על הודעת סמס קטע את מחשבותיי. שלחתי את ידי לעבר הטלפון והפכתי אותו כך שהמסך יהיה מול פניי ולחצתי על המסך כדי שהוא ידלק ואראה ממי ההודעה.

וכמובן, חוק מרפי, הגורל האכזר והאלוהים שם בשמיים שרק אוהבים לצחוק עליי. כי מי ישלח לי הודעה חוץ מעומרי?
תודה עומרי, אתה מאוד תורם למצב כרגע.

׳כבר מתגעגע לשפתיים שלך׳ כך הוא כתב לי. הדבר האלוהי הזה, המדהים הזה, זה מה שהוא כתב לי. שהוא מתגעגע לשפתיים שלי. אם הוא היה יודע כמה שאני מתגעגעת לשפתיים שלו ורק מפנטזת עליהן בכל רגע נתון.