מתחת לאף

פרק 36

הנה מפרסמת לכן פרקקקק,
הוא לא ארוך כמו הפרקים האחרונים אבל כן ניסיתי לעשות אותו ארוך ככל האפשר כדי לפרסם לכן סוף סוף פרק וגם כי הפרק שכתבתי נמחק! ובגלל זה לקח לי יותר זמן!
הייתי באמצע כתיבת פרק והגעתי כבר ל2000 מילים, נכנסתי לאפליקציה וגיליתי שהוא נמחק לגמרי! והייתי צריכה לשחזר אותו מההתחלה לפי הזיכרון, אז סורי שלקח לי זמן!

בלי קשר אני גם ממש ממש עסוקה בזמן האחרון, אין לי הרבה זמן פנוי. אז אני ממש מתנצלת שלקח לי זמן, אנסה שאת הפרק הבא לכתוב יותר מהר!

אוהבת אתכן❤️
תודה על הסבלנות!

בואו נחזור לנועלה המבולבלת שלנווו

~~

נוֺעה

מבולבלת זאת רק מילה לאיך שאני מרגישה כרגע, אין במילון הגדרה מספיק מדויקת בשביל להסביר את התחושה שלי.

נכון שהתחילו לי השערות לגבי ליר, אבל לשמוע את זה ממנו, בצורה הכי ישירה שאפשר להגות את שלוש המילים הללו, גרם לי להרגיש כאילו מישהו החטיף לי סטירה לפנים וכעת אני סובלת מזעזוע מוח.

הראש שלי כל כך כאב והשינה המרובה שישנתי מרגישה כמו כלום ושום דבר, הרגשתי סהרורית, אחרי לילות רבים ללא שינה.

לא רציתי אפילו להאזין למוזיקה בדרכי אל הדירה, כל מה שרציתי זה שקט. בלי הסחות דעת, בלי שום דבר. רק אני והרעש של המנוע. ללא מחשבות, ללא כלום.

הדרך לא הייתה ארוכה וכעבור זמן קצר כבר הגעתי לחניה הקבועה שלי, חניתי ודוממתי את המנוע. הרמתי את מבטי והסתכלתי על הבניין שבו גרתי במשך השנה האחרונה, ולפתע הוא הרגיש לי מקום זר.

ניסיתי למצוא את הכוחות בשביל לצאת מהרכב ולעלות הביתה. אני יודעת שליר אמור להגיע בדקות הקרובות גם, מאחר ויצא אחריי, ולא רציתי לפגוש אותו. רציתי להיכנס הביתה, לברוח מהר אל החדר ולתפוס את מתן לשיחת נפש. מתן, היחיד שהוא נקי מהכל שאוכל לשוחח איתו באמת ולשפוך את כל אשר על ליבי ולקבל מענה אמיתי.