חייבת להודות, אני אוהבת את הפרק הזה.
ולמה אני אוהבת אותו?
כי זה פרק מיוחד שלא היה כמוהו בכלל עד היום.
פרק מנקודת המבט של גיא!!!!!!!!!
אז אני לא יכולה לחכות! בואו נתחיל💗
שיר: עדן חסון - מבולבל ❤️
~~
גיא
״אז סתם החלטת שאתה לוקח אותי למסעדה טובה?״ מתן שאל כשהתיישבנו בשולחן שלנו, מביט לצדדים ונראה שהוא בוחן את המסעדה מכף רגל ועד ראש, או בעצם, מהרצפה עד לתקרה. נראה שהוא מנסה להבין מדוע מכל המסעדות שבעולם בחרתי דווקא במסעדה שהיא קצת יותר אלגנטית מאשר סתם איזה סודוך בעיר או משהו כזה.
״כן. אתה עוד מעט עוזב אתה יודע, אז לפחות שתעזוב בזכרונות טעימים.״ זרקתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש, איזה חרבוש תירוצי שכזה.
אני עדיין לא יודע מה אני עושה פה ואם זה רעיון טוב,
אני מרגיש מבולבל לגמרי מכל השיחה שהייתה לי עם נועה ועם כל מה שקורה לי עם מתן.
נכון שזה מרגיש טוב ללכת עם מתן למקומות ולהיות לידו, מה שלא קרה לי עם אף בת במשך כל חיי.
אולי זה בעצם רומז לי כאן משהו, יכול להיות שפשוט תמיד התכחשתי למציאות שבערה בתוכי מאוד.
אבל כל זה, זה מרגיש כמו סטירה לפנים, סטירה אחת מצלצלת, לא מתנצלת שתפקידה להחזיר אותי למציאות ולשחרר אותי מהמקום האפל והחשוך שאני נמצא בו כבר יותר מידי זמן.
אבל אני עם גבר? זה לא הגיוני. כל החיים שלי ראיתי את עצמי חי עם אישה, מתחתן ומביא ילדים בתור משפחה ״רגילה״ - גבר, אישה וילדים.
במשך כל השנים שמרתי את ההרגשה השונה שלי בתוכי ולא נתתי לה לצאת החוצה.
איך זה יכול להיות שגבר אחד לאט ובשקט, גורם לי לפרוץ אותה החוצה? גורם לי להתבלבל לגמרי? לתהות שוב ושוב מי אני? והאם אני בכלל אוהב את הגרסה הזאת שלי?
״ממש ג׳נטלמן אמיתי הייתי אומר, אז ספר לי על עצמך קצת.״ הוא שילב את ידיו, שריריו מובלטים ואני לא יכול שלא לבהות בהם כשפי מתמלא בריר שמתאפק לא להיחשף לבחוץ.
מה יש לי?
אף פעם לא קרה לי דבר כזה עם ליר או עם כל גבר אחר, זה לא קרה לי עם אף אישה.
מה יש במתן ששונה מאחרים?
YOU ARE READING
מתחת לאף
Romanceיש דברים שהם מתחת לאף ואנחנו לא שמים לב אליהם, הדברים הכי ברורים שיכולים להיות, אך אנחנו מתעלמים מהסימנים שלהם. ולמה? בגלל שבראש שלנו אנחנו מדמיינים לנו מציאות יותר טובה, יותר יפה, רוצים את כל מה ש״יותר״ ובכך אנחנו מפספסים את מה שטוב עבורנו באמת. ״כ...
