מתחת לאף

פרק 32

אז אתן יודעות שהחלפתי קידומת ביום שלישי? כן, סופית הפכתי לזקנה. חגגתי 20 איך הזמן עובר. זה ממש מפחיד כבר, באמת שלא סתם אומרים שצריך לנצל כל רגע, כי מבלי לשים לב, אתן כבר בנות 20🤭

אז החלטתי להפסיק את עניין היעד של ההצבעות, אבל זה לא אומר שאני לא מצפה להמון הצבעות ותגובות. עכשיו להפך, אני מצפה ליותר!!! יש כל כך הרבה צפיות לפרק והמון בנות שאני יודעת שכן קוראות את הסיפור, אז בבקשה, זה עניין של שנייה לעשות את ההצבעה הזו או להשאיר תגובה קטנה. כי זה מבחינתי המון, כי ככה אני יודעת אם אהבתן את הפרק או לא ומה דעתכן על הסיפור!

אז בלי חפירות נוספות כי השארתי אתכן במתח ואני מודעת לזה.

בואו נחזור לנועה שלנו!

~~

נוֺעה

״זה לא מה שאת חושבת.״ עומרי סינן מפיו, אך עצמתי את עיניי וסימנתי לו עצור באמצעות היד שלי.

הרגשתי שאני לא מצליחה להכניס אוויר לגופי,
הרגשתי שאני לא מצליחה להוציא מילים מפי,
הרגשתי שאני עומדת לקרוס,
הרגשתי שאני עומדת להתמוטט.

פתאום המציאות הכתה בי והבנתי עכשיו למה גיא אמר לי להיזהר מעומרי, עכשיו הבנתי למה ליר תמיד היה כה אדיש כשהייתי מזכירה את עומרי.

יש לי בראש כל כך הרבה שאלות שאני אפילו לא יודעת ממי מהן להתחיל קודם.

הכל נראה כל כך מטושטש, שחור, הכל היה נורא מבלבל.

התמונה נשמטה מידי ונפלה על הרצפה, עומרי עמד מולי, מסתכל עליי ולא זז. היה ניכר שהוא לא יודע מה לומר ואיך להגיב, הרי לא כל יום מוצאים תמונה של האחות של השכן במגירה.