מסדרונות בית הספר נראו כמו דרך אחת ומפותלת שלעולם לא תגמר. עשרות התלמידים שזזו בה במהירות, נוהרים מבעד לכיתות אל עבר שורות הלוקרים נראו מאיימים מידי.
עמדתי משתהה ממולם, ידיי אוחזות ברעד את כתפיות התיק שעל גבי בזמן שעיניי מביטות במבט קפוא על כולם.
הרצון בי להעלם היה כל כך חזק, דפיקות ליבי היו רמות מידי, הפחד שתקף את גופי היה משתק יותר ויותר. לא הרגשתי כמו עצמי יותר, לא ידעתי למה הפכתי להיות, למה כל גופי מרגיש מגרד ומלוכלך, ואפילו 3 מקלחות רצופות שבהם כמעט שרטתי את עורי מרוב הניסיון להוריד את מגעו ממני, לא עזרו.
התחרטתי על זה שהגעתי לכאן, התחרטתי על זה שעברתי בין שעריי בית הספר המתכתיים, ועכשיו, כל מה שרציתי לעשות היה לקחת את הרגלים שלי ולרוץ מכאן.
הסתכלתי לאחור, אל עבר הדלתות הכחולות שהובילו את רחבת בית הספר.
לא ידעתי מה לעשות, לאן לברוח, האם דמאיין יכעס בגלל זה והאם אכנס לצרות.
עצמתי את עיניי ונשכתי את שפתיי בחוזקה, מרגיש את כל גופי רועד. לקחתי נשימה ארוכה ובבת אחת פרצתי בריצה אל עבר אותם דלתות. לא היה אכפת לי מהתלמידים שדחפתי, לא היה אכפת לי מעשרות העיניים שכוונו אליי, רציתי רק לא להיות פה, רק לקבור את עצמי בתוך מיטה גדולה ורכה שממנו לעולם לא אצטרך לקום, ללכת לשינה ארוכה ושלווה שממנה לעולם לא אצטרך להתעורר.
התיק שעל גבי קפץ יותר ויותר ככל שהגברתי את מהירותי, ידיי דוחפות את דלתות היציאה ורגליי חוצות את הרחבה הגדולה מבלי התכוונות לעצור, נשימתי הופכת מהירה יותר ויותר בעוד ראותיי מרגישות כאילו נשרפות. הרוח העיפה את שיערי לאחור בזמן שנעליי נשמעו פוגשות ברצפת הלבנים עד שהגעתי לגדר האחורית של בית הספר, מאחוריי המבנה הגדול.
עצרתי בבת אחת, ידיי מחזיקות בברכיי כשאני מתנשם במהירות מטורפות וראותיי מתחננות לאוויר. בית חזהי עלה וירד בזמן שליבי המשיך לדפוק כמו משוגע. הבטתי לאחור כדי לראות שאין אף אחד מאחוריי, לא רוצה להכנס לצרות מיותרות.
גרוני שרף בצורה מייסרת ונוראית,עדיין פצוע מהלילה הקודם. ופי הפתוח שהכניס את האוויר לתוכו והחוצה בחזרה, רק גרם לו לשרוף אפילו עוד יותר. עיניי חסמו את התמונות שרצו מול עיניי, איך שנרדמתי בתוך זרעותייו הגדולות והחזקות של דמאיין, אין מצאתי נחמה במפלצת שהרסה אותי, שהרסה אפילו את שיקול הדעת שלי, כי רק בנאדם לא שפוי יחפש הגנה בין הזרועות שגורמות לו להיות בסכנה.
חיכיתי כמה שניות עד שנשימתי תהיה סדירה יותר, ובבת אחת טיפסתי על גדר המתכת כמו שכל הפעמים האחרות שבהם אני וג'ק היינו מתחמקים מהשיעורים האחרונים של היום.
אך הפזיזות שלי פגעה בי, לא שמתי לב ובד חולצתי נתפס באחד משלבי הגדר החדים וגרם לגופי להחבט ברצפת הלבנים.
YOU ARE READING
A princess or a bad boy
Romantik"תסתכל עליי." הוא תפס בלחי בגסות " למי אתה שייך, של מי הגוף הזה?" עיניו הכחולות חדרו אל שלי "שלך אדוני." מה יקרה כשלוגן יבין שנמאס לו מהדאדי הנחמד והוא רוצה מישהו שקצת יעניש אותו? לפניי שאתם קוראים : הסיפור מכיל * תכניים מינים * סצנות אלימות *שפה...
