מקווה שאהבתם❤ אשמח אם תגיבו ותצביעו לפרק, אוהבתתת:)))
(לול, שכחתי לרשום מטרה,
המטרה לפרק הזה והקודם היא 90 הצבעות.)
__________________
"חשבתי שאחרי פעם אחת איתך אשתעמם ואעבור הלאה, כל זה עבר לי בראש עד השנייה שנעלמת לי מול העיניים שוב." הוא מנתק לכמה רגעים את קשר העין שלנו ומביט קדימה, כאילו נזכר באותם רגעים. אך מה שעבר למול עיניו עבר גם למולי, אותה פעם ראשונה שפגשתי בו, המשיכה והרתיעה שהרגשתי, הכל בבת אחת. "כל אותו לילה קיוותי לפגוש בך שוב, ושזה סוף סוף קרה יכולתי לנשום שוב." חייכתי לדבריו והשפלתי מעט את ראשי, יכולתי להרגיש גם את ליבי מחייך לרגע.
"אבל גם אז לא הערכתי אותך מספיק, הבנתי שאתה שונה מאחרים, ואולי תוכל לשעשע אותי לתקופה יותר ארוכה משחשבתי." אותם חששות שאכלו אותי מקודם רק התגברו, אני מנסה להסתיר את הלחץ שלי וממשיך להסתכל עליו בזמן שמליון מחשבות עוברות בראשי, האם העובדה שהייתי לו רק למשחק באמת הייתה נכונה?
"אז חטפת אותי." גיחכתי, שוב כדי להסתיר את מה שקורה בפנים. הוא פלט צחוק עמוק וצרוד והנהן מעט בראשו, אהבתי את הרגעים הבודדים האלו שיכולתי לצפות בו משתחרר, חושף שורת שיניים ישרות ולבנות וסוגר את עיניו מעט.
דמאיין צחק, מה שאני לא יכולתי לעשות, לכן רק צפיתי מהצד וחייכתי כדי להשתלב, כשבפנים מתחוללת לה סערה.
"כן נסיכה, ואז לקחתי אותך אליי, בדקתי כל מידע בנוגע אליך, איפה את גר, איפה את לומד, בן כמה אתה ומתי נולדת, כל פרט שיכל לספר לי עליך יותר, הייתי כל כך סקרן לגבייך, ועוד יותר הייתי סקרן לדעת למה." אצבעותיו עזבו את שלי והחלו לטייל במעלה הזרוע שלי, מעט מדגדגות, עיניו עוקבות אחרי פעולותיו וכך גם אני.
"אמרתי שיעברו כמה ימים ואז אתן לך ללכת, אולי שבוע, עד שכבר לא יהיה לך משהו חדש לתת לי." ממש במעשיו, מכווץ מעט את פניו כאילו היה זה רעיון טפשי שבכלל לא התקבל על הדעת. הוא המשיך לדבר ואני לא ידעתי כבר לאן כיוון, מה הוא מנסה להגיד לי?
"אני מאוד מקווה שאתה תגיע לנקודה שלך בקרוב." אני מרים אליו את מבטי אבל הוא ממשיך להסתכל על אצבעותיו שליטפו את עורי.
"בייבי, אני יודע שזה נשמע נורא," הוא הפיל את ראשו אחורה אל המושב ונאנח בכבדות, עוזב את ידי ולפתע מרים אותי לשבת עליו כאילו שקלתי כנוצה. חזהי הופנה אל שלו ורגליי נחו בשניי צידי גופו. "תאמין לי שגם אני שונא את עצמי על זה שחשבתי את זה עליך, לא באמת ידעתי כמה מדהים אתה." פנינו היו מספיק קרובות כדי להרגיש אחד את נשימותיו החמות של האחר.
"אחרי שהגעת אליי הביתה הבנתי שלא הולך להיות איתך קל, אני רגיל לצייתנות של השותף, אני רגיל לעובדה שכולם מכירים אותי וכולם מחפשים את הקרבה שלי, כל רגע ורגע אני זה ששולט במערכת היחסים, אבל איתך לא היה פשוט, ומאחר שלא יכולתי לתת לך ללכת הייתי צריך להעניש אותך." המילים שלו זורקות אותי אל רגעים מלאי אימה ופחד ובעיקר כאב פיזי, ימים שכבר הספקתי לשכוח ולסלוח עליהם, אך משום מה הוא מתעקש להעלות אותם חזרה.
YOU ARE READING
A princess or a bad boy
Romance"תסתכל עליי." הוא תפס בלחי בגסות " למי אתה שייך, של מי הגוף הזה?" עיניו הכחולות חדרו אל שלי "שלך אדוני." מה יקרה כשלוגן יבין שנמאס לו מהדאדי הנחמד והוא רוצה מישהו שקצת יעניש אותו? לפניי שאתם קוראים : הסיפור מכיל * תכניים מינים * סצנות אלימות *שפה...
