A princess or a bad boy

chapter 46 (אחרון)

ההתעניינות של דמאיין בי תמיד עוררה בי תחושה של סקרנות ותהיה, מה יש דווקא בי שתפס את עיניו, מה מיוחד בי, מה אני שונה מאחרים. העיניים הסורקות שלו עוררו בי מעיין פרפרים בבטן שירדו ודגדגו את חלצי שהגיע תורם להתחמם. אני כבר התיישבתי חזרה במושב הרכב, גופי מופנה אליו ומבטי מבחין בו לוקח את ידיו חזרה אל ההגה, מובילות את הרכב מחוץ לחניית הרחוב. הרטיבות בין רגליי הלכה והתגברה, ולי נשאר רק להצמיד יותר את יריכיי ולהקל על הלחץ שנאגר שם. שמחתי שסוף סוף הצלחנו לסדר את העיניינים בנינו, שאני יכול לנשום לרוחה ולא לדאוג מה שיהיה בעתיד, יכול לדעת שמה שיש בנינו אמיתי יותר מתמיד. 

הוא עצר ברמזור האדום והסיט את עיניו אליי, פניו מתקרבות מעט אליי ומבטו מתרוצץ על גופי עד שנעצר על שלי, שולח אלפיי ניצוצות מתחת לעורי. הרגשתי מוזר אבל אהבתי את זה, רציתי שיגע בי, שיחזיק אותי ויגרום לי להרגיש דברים שרק הוא יכול לגרום לי להרגיש. הוא נעץ את המבט בעיניי שאמר הרבה יותר ממה שיכל אי פעם להגיד. לא יכולתי לנתק את הקשר למרות שבזווית העין ראיתי את ידו מושטת לעבר גופי, ראותיי מפסיקות לעבוד לשנייה ונשימתי נעתקת. אצבעותיו טיילו על הירך שלי, עולות אל קו מכנס הג'ינס מעלה אל בטני, מתחפרות מתחת לבד החולצה ומדגדגות את עורי שסמר כנגד המגע הזר. אצבעותיו חלפו עליי, נוגעות לא נוגעות, מותירות עשרות עקבות של צמרמורות קטנות בגופי. לפתע התפוצץ הלחץ ברגע של עונג כשאצבעתו עברה על פטמותיי,  נבהלתי והורדתי את מבטי, נאנח בכבדות ועוצם את עיניי. הרטיבות בין רגליי עומדת כמעט להכתים את מכנסיי, להסגיר אותי. 

נשיקה עדינה אבל חושנית הפתיעה אותי, לרגע שכחתי איפה נמצאנו. הוא עוזב אותי וחוזר להניח את ידו על ההגה, חוזר לקרוע את הכביש. אני מתנשף בשקט ומבחין בו מחייך בהתגרות אך עדיין מביט בכביש, גופו שעון לאחור והיד שלא אחזה בהגה הונחה על רגלי. חייכתי בעצמי והחלטתי להעלות הילוך שולח את היד שלא הייתה פצועה לכיוונו, אצבעותיי תופסות ברוכסן הכסוף שנמתח מעל בליטה גדולה שהייתי אחראי עלייה, להרגיש את איברו מתקשה עוד יותר כנגדי רק גרם לי להתרגש יותר, להרגיש את החבלים בבטני נמתחים יותר ויותר עד שקרעו באורגמה מרעידת רגליים. הוצאתי אותו מבעד למכנס החליפה שלו, מרגיש אותו קשה ורטוב ומתחיל להעביר את ידי מהבסיס אל הכיפה שלו, שומע אותו מחניק אנקה עמוקה ומחייך בשקט. המשכתי להעלות ולהוריד את ידי לאורך כל אורכו, עדיין לא מפנים את הגודל העצום שלו. הוא ממשיך לגנוח אל תוך חלל הרכב ומגביר אפילו יותר את מהירות המכונית, כנראה רוצה כמוני כבר להגיע הבייתה. אני לא מתאפק ומוריד את ראשי אל איברו, ללא התרעה סוגר את פיי סביבו למרות שהתקשתי. ידו הפנויה לפתע תופסת בשיערות ראשי ומותניו מתרוממות מעט אליי. 

"פאק…" הוא מקלל חירשית ומושך בשיערותיי, רק מדרבן אותי להמשיך. אני מוסיף את לשוני לכל העיניין ומוריד אותה על עורו, מוצץ עם שפתיי ובולע את כל הטיפות השקופות שנפלטו מאיברו. אני מתחיל להתנשף בעצמי, מעברי את פי יותר ויותר מהר עליו, ואת החלק שאני לא מצליח להכניס אני משפשף בידיי. לא עוברות כמה שניות והוא לא מתאפק ושולח את כל נוזליו החמים אל תוך פי, מוציא עוד גניחה עמוקה ואחרונה ועוזב את שיערות ראשי.