אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🍑 פְּרִי

נ.מ דניאל

______

"כן אתה יודע...בסדר בסדר. מחר אני אבוא." טום אמר לאדם מהצד השני בעודו בוחן חבילת צ'יפס. אני לעומתו ממשיך בהליכתי לכיוון אזור הירקות, מרגיש עצוב מכך שאני לא ממש יכול לאכול כל דבר שאני רוצה ביקום אם בא לי גוף יפה...וחברה יפה. "היי! לאיפה הלכת?" הוא גיחך מאחוריי וזרק את חבילת הצ'יפס לעגלה. זה היה ערב בנים נכון, אבל עדיין, חייב להשמין?

"תירגע דני, כמה פעמים כבר יוצא לנו להיפגש?" הוא אמר כשראה את המבט הנוקב שלי עם האריזה ולקח שקית בכדיי למלא בה עגבניות. הוא צודק, לא יוצא לנו הרבה. טום הוא היחיד שאני עוד בקשר טוב וחזק איתו מכל בני המשפחה שלי ואני ממש לא רוצה לאבד את הקשר הזה. תמיד היינו קרובים, אני חושב שזה בגלל ששנינו הלכנו לאותו בית ספר, אותה אוניברסיטה וחולקים אותם תחומיי עיניין. ועוד כל מיניי חרא שנשמע נשי.

"צודק, סליחה. אבל מה אני אעשה שאדור תעשה סצינות אחר כך." גיחכתי בשקט, זורק את שקית המלפפונים לתוך העגלה. יכולתי להרשות לעצמי קצת יותר אוכל השבוע מהסיבה הפשוטה שלא ביזבזתי הכל על אלכוהול אבל...אני לא רואה סיבה למה לא לעשות את זה עכשיו. "תגיד היא גם שולטת לך על הקיבה? שתשחרר קצת." בעוד שהכנסתי עוד כמה דברים לעגלה אני יוצא להגנתה. "היא רק מנסה שאהיה בריא יותר, היא עוזרת לי."

"עוזרת עוזרת את המוח גוזרת. אמרת לה לפחות שאני בא היום?"

"לא הייתי צריך. היא נסעה לעיר אחרת בשביל מסיבת רווקות, היא תחזור רק בעוד יומיים."

"דניאל!! וואו! אתה יודע איזה פצצתי זה?!" אני הרמתי אליו את מבטי המבולבל, ספק מהתהייה מה כל כך טוב בזה ספק מהעובדה שהשתמש במילה פצצתי. "תשתוק. התכוונתי שזה ממש טוב בשבילך! תאכל מה שבא לך, תישן לבד, תראה פורנו, תזמין זונות. זה החלום של כל גבר ליהיות בחופשה!" שוב, לא ממש יכולתי להזיז את הבעת פניי הנגעלת. אם ככה הוא חושב מה הוא באמת עושה כשג'קי וגבריאלה לא בבית?
ניערתי את ראשי וגילגלתי את עיניי.

אנחנו מסיימים באזור של הירקות ועוברים למקפיאים. הוא לקח כמובן פיצה וגלידה ואני לקחתי אפונה קפואה ולקט ירקות, טעים...על מי אני עובד? אני מסתכל עליו ולא יכול שלא לצחוק כשהוא גם מדבר בטלפון וגם מנסה לתמרן בין להחזיק אותו ולהשאיר את הכל צמוד אליו.

"אני אמרתי שאני אבוא מחר, דוריס! אני יודע שהם צריכים את הניירת והם יקבלו אותה!...זה עכשיו 12 בלילה! הם צריכים את זה עכשיו, לא! נכון???" הוא צעק בעצבים לתוך הטלפון, נראה באמת מעבר לקצה. אני לא יכול לתאר כמה קשה העבודה שלו, הרבה יותר משלי בכל אופן. אחריי שסיימנו באוניברסיטה שבה אני למדתי פסיכולוגיה כמובן, טום למד הוראה. אפשר לנחש מה המקצוע שלו...מנהל בית ספר.
בכל זאת...עברו כמה שנים מאז שסיימנו ללמוד שם.