נ.מ ריד
יומיים אחריי
______
10:24
אז סיל' הגישה כתב אישום. העובדה הקטנה שנטלי הייתה מתגוררת אצל דניאל היא מספיקה עבור הפרקליטות לאשר לה דבר כזה. אבל מה שהיא לא יודעת, ולא התעניינה בו, זו העובדה המזדיינת שדניאל הולט העסיק לעצמו את ג'ון פאקינג ביליארד שיוריד ממנו את המשפט הזה ויוציא אותו זכאי. לא רק כי הוא עורך דין מצויין אלא גם כי אין לנו שום ראיות שמוכיחות אונס או כל דבר אפשרי שנעשה על נטלי במטרה להפליל את דניאל.
נטלי הסכימה בסוף לעשות את הבדיקה, בטענה ש-"זה רק מראה כי דניאל לא עשה שום דבר", לפי דברייה. התוצאות היו חותכות. שום סימני חדירה, קרום בתולים תקין, אין שאריות זרע. שום דבר שיכול להגיד לנו שדניאל באמת גרם לה נזק, ובשלב הזה כבר מאס עליי הכל. התחלתי להאמין שאולי יש אנשים טובים בעולם כמו דניאל, שבאמת רק נתנו לה מחסה ונחמה מבלי לבקש או לקחת דבר בתמורה אבל סיכוי כזה הוא בין אחד למיליון ואני הולך לברר אם ההימור שלי היה נכון.
יש לי ידידה שעשתה קורס דו שנתי על פוליגרף. היא לא עובדת במשטרה אבל מסיבה מסויימת המון אנשים מזמנים אותה להשתמש בכישורים האלה. אז החלטתי לדבר איתה והיא הסכימה להיכנס איתי לפרוצדורה ההזויה, והלא חוקית ביותר, שאני הולך לבצע.
בעוד שאני מביט על הבית של בראד פיין, אני נתקף קנאה. הוא גדול ולבן ורכבים יוקרתיים ניצבים בכניסה אליו בזמן שגננים רבים עובדים על הצמחייה היפה שלו בחזית הבית. "זה אמיתי?" אניה שאלה, פיה היה פעור במעט ועינייה היו נשואות ללוקסוס העשיר שמולנו שגם בפנסיה שלי אני לא אגור במקום כזה. "כנראה." אמרתי באנחה ודוממתי את המנוע, מודיע לה שכדאי שנצא. אני לא כאן בעינייני משטרה, המדים שלי אפילו לא עליי. לא אקדח, לא תג, לא ניידת ומסמכים. רק אני, אניה, הפוליגרף והמקליט. הכי פשוט והכי נקי.
קיוויתי שנטלי תשתף פעולה, ואם היא באמת חייבת לדניאל כמו שהיא טוענת שהיא, אז היא תזרים את המידע כמו מים.
יצאנו מהרכב והצעתי לאניה לסחוב לה את התיק עם המכונה אבל היא אמרה שהכל בסדר בעוד שעלינו במדרגות הקצרות והגענו לדלת הבית. היא בנויב מזכוכית עם עיטורים לבנים והיה אפשר לראות את המטבח מבפנים. לחצנו על הזמזמם והוא הוציא צליל שמיימי של פעמוניי רוח קרירים עד שיכולנו לשמוע רעש של רגליים פוסע לעברנו ואת הדלת לא פתחה לנו אחרת מנטלי וויליס או בעצם...נטלי פיין. "היי, נטלי. אני ריד--"
"אתה השוטר שלקח את דניאל באזיקים." היא אמרה ועינייה הירוקות היצטמצמו עליי כשהיא נשענה על מפתן הדלת ושילבה את ידייה באדישות, לא מציעה לנו להיכנס פנימה. "כן...בכל מקרה. אני ריד, וכן אני השוטר שלקח את דניאל ואני השוטר גם שיכול להוציא אותו מהתסבוכת הזו. אני רק צריך את השיתוף פעולה שלך."
YOU ARE READING
אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן
Romanceהאהבה הזו הייתה לא רגילה, בלתי אפשרית, אסורה ומסוכנת. אסור להם היה להתקרב, אסור היה לחשוף אפילו מעט מהרגשות שלהם, אבל אי אפשר היה להתעלם מהדבר. כמו אש, אסור לגעת, אבל אי אפשר שלא להסתכל. כי אם זה לא שורף ומכאיב אפילו קצת...מה הטעם בלשחק באש? אפלו...