אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🖤 אֵפִילוֹג - דְּרִישָׁה - סִיּוּם חֵלֶק אָלֶ"ף

נ.מ ריד פישר
_______

7:47

"אתה מתכוון לאכול את זה או שנשמור את זה לאחר כך?" סילביה שאלה עם פה מלא בסנדוויץ' מה שגרם לי לעוות את פניי בגועל. ידעתי שבשאלה הזו היא מתכוונת אם היא יכולה לאכול את מה שנשאר לי כי אני לא רציתי עוד, והיא שמה לב. הינהנתי בשקט, לא מַרְאֶה הבעות פנים של גועל כשהיא מחייכת וחתיכות קטנות של אוכל נמצאות ברווחים הדקים בין שינייה. הפוני שנפל על פנייה הסתיר מעט את העיניים השחורות שלה שהיו נראות באקסטזה לאוכל והאצבעות השמנמנות שלה שחובקות אליהן את סלסילת הצ'יפס האדומה. אוכל מטוגן אף פעם לא היה האהוב עליי, אמא דאגה להנחיל לי שורשים בריאים עוד מכשהייתי תינוק אז בימים אלה, מקדונלדס או פיצה לא ממש מדבר אליי.

אבל בגלל שאני חדש במקום העבודה שלי, וסילביה קיבלה אותי כל כך יפה לתחנה ובמיוחד כי לימים ניהייתי השותף שלה, אני מוכרח לזרום. "תגידי...צ'יפס זה לא קצת כבד על הבוקר?" אני שואל בעוד שאני רואה אותה טורפת הכל במהרה, כאילו היא בדד ליין מסויים שמכריח אותה לאכול הכל. זה הגעיל אותי קצת למען האמת. היא רק הסתכלה עליי וגלגלה עיניים, מסיימת את הביס האחרון בכריך שלה. "זה חורף, ריד. צריך לאגור קלוריות להיברנציה."

"אבל את בן אדם, סיל'! את לא צריכה לטחון כדי להתחמם, בשביל זה יש ג'קטים."

"צודק אבל האוכל הזה כל כך טוב שעדיף כבר לאגור קלוריות מאשר מעילים." היא משכה בכתפייה וחיוך ערמומי וקטן נפרש על פנייה, גורמת לי לחייך קצת בעצמי. הרגשתי טוב כשאני עם סיל', קיצור של סילביה, היא לא נתנה לי להרגיש שונה וחריג כמו שאני מרגיש כשאני נמצא בבית או בקרב החברים הישנים שלי. כי הם יודעים מי אני, ומה העבר שלי. בגלל זה ברחתי לכאן, רחוק מהעיר הקודמת שלי. רוצה להתחיל חיים חדשים, עם אנשים חדשים ועבודה חדשה. בזמן שהמחשבות שלי אכלו אותי בעודי ער הביפר שלי ושל סיל' התחיל לפעול, מסמל לנו במספרים שזה מצב חירום ושצריך להיכנס מיד לניידת.

"קדימה, בייבי, שים מעיל יצאנו!" היא הרגישה את האנרגיה שלה מתפרצת בגופה כשהיא שלפה שטר של חמישים מהכיס שלה והתחילה ללכת לכיוון דלת הדיינר כשאני בעקבותיה, אבל ברגע אחד הייתה לנו כמעט התנגשות חזיתית כשהיא רצה במהרה לשולחן שישבנו בו וגנבה חופן מלא צ'יפסים, ואז יצאה בריצה מהדלת.
גילגלתי את עיניי ורטנתי בעצבים, מאיץ לצאת מהמקום.

נכנסתי אחרייה לניידת והפעלתי את הסירנה, לא בפחות משתי דקות היא משתלבת בכביש הראשי ואנחנו יוצרים קשר עם המוקדנית.

"יש לנו דיווח על ילדה בת 15 העונה לשם נטלי וויליס שמוחזקת בביתו של גבר כנראה מבוגר בן 30 העונה לשם דניאל הולט אתם מתבקשים להגיע לשם במהירות."