אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🗡 מְצִיאוּת

נ.מ דניאל

9:05
________

"פרשת הטרדת הקטינות של סבסטיאן ג'ו, חשוד במספר עבירות מיניות בעבר נמצא עדיין בעיצומו, מלאני גלוזר עם כל הפרטים על התיק שמטלטל את עולם הספורט הוותיק."

ניתקתי את הטלפון בפעם השלישית להיום, אותם מתקשרים אנונימים. הכנסתי אותו בחזרה לכיס המכנס שלי כשהיתרוממתי ממשובי על יד נטלי וכיביתי את הטלוויזיה שעשתה רחשים ברקע כשהרופא המבוגר נכנס, במבט זריז לנטלי ראיתי שהבעת פנייה הייתה מעוותת, כאילו יכלה לשמוע את מה שהכתבת אמרה וזה לא מצא חן בעינייה.
"מה יש לנו כאן..." הוא מילמל, מתעלם סוג של מקיומי וממשיך לנטלי כשבודק את הניירת בחזית המיטה שלה. הוא בודק עוד כל מיני דברים שגרתיים, רושם לעצמו דברים וסוקר את הפציעות שלה.

"אז אתה אמרת שהיא פשוט היתעלפה? בלי  סימנים?" הוא שאל, עיניו האפורות מביטות בי. "ל-לא לא. היו סימנים. סחרחורות, הליכה נורא כפופה וכל מיניי. היא החזיקה את הראש שלה הרבה גם." אמרתי בעוד שהוא רשם את דבריי, נראה כאילו לא מפספס פרט אבל בו בזמן מבולבל וחסר מנוח. גמעתי את רוקי כשהשחלתי את ידי בשל נטלי ויכולתי לשים לב שההכרה שלה חוזרת אליה מעט. "ואמרת שאתה דוד שלה, נכון?" הינהנתי את ראשי בלחץ מסויים ונתנתי לו להמשיך.

"יש משהו חריג שקרה שאני צריך לדעת עליו?" הוא שאל, מצית בזכרוני את אותה השערה שהייתה לי לגביי המכות של אביגיל. עזבתי את ידה של נטלי והשפלתי את ראשי, מבקש מהרופא לצאת איתי החוצה לרגע בכדיי שאוכל לדבר איתו כי לא רציתי להגיד זאת בפנייה. סגרתי את הדלת כשיצאנו, העמידה הרשמית שלו לא משתנה וכל כולו משדר קור וקרח אבל עם זאת חשש.

"אמא של נטלי היא אחותי. והיא לא תמיד הייתה שפויה. אחריי שבעלה עזב אותה, היא התחילה לשתות דיי הרבה והוציאה את כל התסכול שלה על הילדה היחידה שלה. נטלי הגיעה אליי כשהיא מוכה כמעט בכל מקום. היא צלעה, היו לה חבורות בצלעות ופנס בעין וחתך בשפה וכל מה שאתה לא רוצה. היא גם אמרה לי שאמא שלה בעטה בה בבטן, שלוש פעמים וחזק מאוד, אז היא החליטה לעבור לגור איתי והכל," כאשר סיפרתי סיפור שהוא רובו שיקרי אבל שליש אמיתי, יכולתי לראות שהרופא היה מרותק לסיפור. כאילו אני מספר לו עכשיו תקציר לסרט מתח.

"נטלי אתמול בלילה קיבלה ווסת. והכאבים שלה היו עצומים. היא לא יכלה ללכת והייתי צריך להביא לה כדורים. באמצע הלילה היא העירה אותי והיא צרחה ויבבה וזה יהיה נוראי. אז, אולי זה לא קשור לסיבה שהיא התעלפה, אבל אני כן חושב שלנערה בגילה הווסת לא אמורה לכאוב כל כך ואני עוד חושב שיש לזה קשר עם הבעיטות של אמא שלה. הייתי מעריך את זה מאוד אם תוכל לערוך בדיקות, לראות אם יש נזק כלשהו." אמרתי, משלב את זרועותיי. פרצופו של הרופא שרק עכשיו ראיתי את תג שמו, נדמה כחושב ממש חזק.