נ.מ דניאל
פלאשבק
*הפרק הזה הולך לספר בעצם על קטעים מחיי האהבה של דניאל, הוא היה גבר מיוחד 🥵🥵😏😏😏😏*
_____
מקרה 1:
"19 זה לא 23"
______
"מה עשיתי איתך בכלל? ביזבזת לי את הזמן." ג'וּנוֹ מילמלה ורטנה בו זמנית כשדחפה את הדברים שלה לתיק. "תפסיקי את משגעת אותי!" צרחתי עלייה, כל בגד שהכניסה יצא באותה באותה מהירות שחדר אליו. שנאתי שהיא חושבת שהיא יכולה תמיד להיפרד ממני ככה, לא אהבתי שהיא היתנהגה בילדותיות. היא רצתה מישהו מבוגר, היא קיבלה אחד כזה. מה לעשות שהיא עדיין נתקעה במוח של ילדה בת 17 במקום לגלות הבנה של בוגרת. כי ידעתי שיש את הצד הזה בה.
היא חטפה ממני את אחת החולצות שלה שהייתה בידי, גורמת לי לפעור את עיניי בכעס ולהניח את ידיי בייאוש על פניי. "את לא יכולה סתם ללכת ככה." אמרתי לה, מיתיישב על המיטה שלי בעוד שהיא מסדרת הכל בכדיי לעזוב. כשהיא ראתה שלא נלחמתי בזה כל כך יותר, היא הפכה את הדברים לאיטיים ומייגעים. רציתי אותה, באמת שכן ואפילו אולי קצת מאוהב בה אבל לא הייתי מוכן להגיד לה את זה כי היא לא ידעה מה זה. לא ידעה מה זה ליהיות במערכת יחסים שבה יש אהבה אמיתית ולא נטו תשוקה וריבים אבל מצד שני...גם אני פחדתי מכל עיניין האהבה הזה.
בזוגיות חייבות ליהיות מריבות, בלי וויכוחים וסיכסוכים אין מערכת יחסים טובה, בזה אני אודה. הבעיה היא שג'ונו חשבה שאחריי כל ריב אנחנו הולכים להיפרד ואת האמת - לי נמאס מהמריבות האלה והעובדה שהיא חושבת שהיא סתם יכולה להיפטר ממני בלי סיבה מוצדקת. "אני ועוד איך יכולה, אני עוזבת את התחת המדוכא שלך ואתה לא תראה אותי יותר."
"באמת? להזכיר לך את כל הפעמים שאמרת שאת עוזבת ויומיים אחריי זה היתקשרת והיתחננת שאחזור אלייך?" אמרתי בעצבים וקמתי מהמיטה, נעמד מולה שוב. לא רציתי שזה ייצא ככה, אבל כנראה שהמראה שלי הישתקף כטיפה מאיים כשסוג של פחד הבזיק בעינייה. למדתי להישתלט על עצמי ועל הבעיות שלי בזמן האחרון, לא שהם היו ממש ענקיות כי תמיד הייתי בן אדם רגוע. פשוט עכשיו הייתי צריך ליהיות רגוע פי שתיים כי ככה לימדו אותנו באוניברסיטה. כלל 23: פסיכולוגים חייבים ליהיות האדישות בשיאה.
היא גמעה את רוקה ועינייה הכחולות בהקו לשחורות שלי ולפתע נזכרתי בפעם הראשונה שפגשתי אותה, וזה למה רציתי ליהיות איתה. "זו הייתה טעות ליהיות איתך מלכתחילה. ואני יודעת שאתה מרגיש אותו דבר כלפיי אז דיי." היא לחשה בתבוסה, שיערה הבלונדיני נפל בפנייה הרזות והחלקות וליהיות כל כך קרוב למשהו כל כך יפה עשה לי חשק למשהו מטריף חושים.
YOU ARE READING
אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן
Romanceהאהבה הזו הייתה לא רגילה, בלתי אפשרית, אסורה ומסוכנת. אסור להם היה להתקרב, אסור היה לחשוף אפילו מעט מהרגשות שלהם, אבל אי אפשר היה להתעלם מהדבר. כמו אש, אסור לגעת, אבל אי אפשר שלא להסתכל. כי אם זה לא שורף ומכאיב אפילו קצת...מה הטעם בלשחק באש? אפלו...