אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🌾 אִמָּא טֶבַע

נ.מ דניאל

יומיים לאחר הפרק האחרון
______

22:30

"שמעתי אותו אומר לה דברים שהוא בקושי כבר אמר לי. 'את יפייפיה', 'אני לא יכול בלעדייך', 'את כל מה שהייתי צריך'...כאילו לא הייתי מספיקה בשבילו יותר, מבין? אבל למה לבגוד? למה לא לבוא ולהגיד לי שיש קשיים?" היא העבירה יד בשיערה השחור והקצר, אותן ציפורניים אדומות וארוכות חלפו בין השערות העבות שלה. לקחתי לגימה ארוכה מכוס הטקילה השישית שלי להלילה, מנסה להשאיר את עצמי ער בעיקר.

"לא מגיע לו אותך, מיה. את מדהימה ומצחיקה ויפה ואם הוא לא רואה את זה אז כנראה שמשהו באמת לא היה בסדר אצלו. את מכולם צריכה לדעת שלא מבזבזים זמן על בני זונות כאלה." זו לא הייתה הפעם הראשונה שמישהו בגד במיה, וזה היה הדבר העצוב ביותר שראיתי.

ישבנו בפאב במרכז העיר, מקום קטן עם קסם. עשן סיגרים וסיגריות סמיך מילא את המקום כשאני ומיה נשאבנו לטרנד העישון שאפף אותנו. אני חושב שהיינו כל אחד על הסיגריה השלישית שלנו וכוסות שתייה...שלא נוכל לספור אפילו על 10 אצבעות. ברקע נוגנו שירים מוכרים על ידי להקת קאברים שלא הכרתי, אבל את השירים ידעתי לזמזם. הקירות היו מכוסים בפוסטרים של סרטים ישנים, להקות רוק ופופ, זמרים ומשחקים והיה לו יופי ישן.

"אני יודעת אבל...אבל באמת חשבתי שאיתו ייצא לי משהו. זה כזה קשה לאהוב אותי? אני מביאה הכל לכל מערכת יחסים ואז הם זורקים לי את זה בפרצוף. אני לא ניהיית צעירה, דניאל. אני כבר בת 27 ולא הצלחתי להחזיק מערכת יחסים של שנתיים." יכולתי להבין את המצוקה שלה, את המחשבה שבטח עוברת לה בראש על כך שהיא לא תמצא מישהו בחיים. ונכון, גם אני הייתי במצב הזה אבל ברגע שאתה מגיע לשלב מסויים בחיים שלך, את פשוט חייב להירגע ולשחרר ולתת לזמן לעשות את שלו. אני מבין את הבעיה שלה, והיה לזה רק פיתרון אחד.

"מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית בלי גבר? בלי מערכת יחסים?" היא הביטה בי עם פרצוף עצוב, שפתייה משורבבות כששבילים שחורים ובטוח דביקים ירדו מעינייה כמו שני חוטים דקים ששולטים בעפעפיים שלה. היא חשבה לכמה רגעים ונאנחה, "הפעם האחרונה שהייתי לבד הייתה לפניי שלוש שנים. הייתי בקשר אחד אחריי השני עם גברים, לא הייתי לבד במשך הרבה זמן."

"זו הבעיה. את משקיעה כל כך הרבה זמן ומאמץ בזוגיות כשאת לא מפנה את כל הדברים האלה לעצמך. קחי זמן לבד, תיהיי את עם המחשבות שלך. תבלי, תצאי למועדונים, תשתכרי ותעשי מה שבא לך. אל תדאגי לגבר, הנכון יגיע בשלב מסויים אבל כל עוד תרדפי אחריהם...הם רק ימשיכו לרוץ." היא הביטה בי עם מבט מתוסכל בעינייה אבל יכולתי לשים לב שהיא הבינה את כוונתי. היא הינהנה את ראשה ולפתע דמיינתי שחיוך ביצבץ בין שפתייה, שנייה לאחר מכן כבר יכולתי לראות שורת שיניים ישרות ויפות מפיה. העור המעומעם גרם לשפתייה שהיו משוכות באודם ורדרד להיראות חיוורות ולו הייתי יודע יותר טוב, הייתי מנחש שמצבה השתפר.