אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

💣 סִבָּה - חֵלֶק בֵּי"ת

* כשהסימן הזה ~♡~ יופיע בפרק זה אומר שיש פלאשבק וכאשר הוא יופיע בפעם השנייה זה אומר שנגמר הפלאשבק*
__________

נ.מ שלישית

5:30
__________

"תודה שהסעתם אותי. לא היה לי ממש מישהו אחר חוץ מאיתן..."

"בכיף. ורק שתדעי הוא חתיכת דפוק והייתי מצפה ממנו ליותר."

"די, טיירל. זה כואב לה במילא אז בוא..."

"לא לא זה בסדר. גם אני ציפיתי ממנו ליותר, כנראה לא ראיתי מי הוא באמת."

"ו...דיברתי עם הבנים. ראיתי בעיניים שלי שהם מחקו את זה, הכל טוב."

"תודה. זה לא מובן מאליו."

סאני הביטה על נטלי במבט עצוב וכבוי, מרחם אפילו על חברתה שנפלה לרשת כזו ענקית של שקר וניצול. טיירל הספיק להתמלא במידע שסאני סיפקה לו בדיוק שנייה אחריי שכל זה קרה ולאחר שהוא טיפל בזה הם כבר עזבו את הבית והסיעו יחד את נטלי הרחק מהמקום. וואו כמה שהיא התגעגעה לבית הזה. ובסך הכל עברו רק שש שעות.

היא שתתה והסריחה מזה כהוגן, ניחוח מקסים של אלכוהול ועשן מילא את אפה. היא פחדה שדניאל גם ישאל יותר מדיי שאלות לכן קיוותה שהאוויר הקר ינקה את זה כמו שצריך. היא יצאה מהרכב אחריי שיחה קצרה והודתה להם פעם נוספת לפניי שהם נסעו לדרכם, היא יודעת במוחה שהיא תיהיה חייבת לדבר עם סאני ולבקש סליחה על איך שדיברה על טיירל באופן מחפיר בעוד שהוא אפילו הציע להסיע אותה ועזר לה כנגד איתן.

נטלי נשארה לבד להתמודד עם ההשלכות של הערב הזה. כאב, בגידה, עצבים...הכל היה יותר מדיי בשבילה.

בעוד שהתקדמה לכיוון דלת הכניסה, אישה מבוגרת מהקומה של דניאל בדיוק יצאה ממנו, לבושה בסרבל שחור יחד עם מטפחת אדומה על הראש. היא סחבה שקיות גדולות וכחולות ונראתה שהתקשתה עם זה. נטלי פתחה עבורה את הדלת אבל עדיין הרגישה צביטה בלב שהאישה המבוגרת צריכה לסחוב כל כך הרבה דברים כבדים. "רגע רגע, אני אעזור לך."

"אני רק צריכה לסחוב אותם עד האוטו...זה בסדר גמור."

"אני מתעקשת. הנה, תני לי." נטלי זרקה את התיק שלה על הכתף וחייכה בבהירות לאישה שאפילו בקור הזה הזיעה מסחיבת השקים ולקחה שלושה בכדיי להסיר את העול ממנה. האישה המבוגרת ששמה מאדי, אמרה לנטלי איפה לשים את הדברים - באיזה רכב יותר נכון. 2006 הונדה סוויקי כחולה. בלי שום קשר לזמן, המכונית עדיין נראיתה יפה ומצוחצחת.