אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

👘 חַג

נ.מ דניאל

יום אחריי
_____

הבטתי על מספר הטלפון שלא חשבתי שאתקשר אליו בשֶׁבַע השנים האחרונות. לא דיברתי איתו, אפילו לא הודעה של 'היי שלום'. אבל הרגשתי שאני צריך את החוות דעת שלו כרגע, היא מאז ומתמיד הייתה לי חשובה. היתיישבתי על כיסא המטבח, האצבע שלי עדיין מרחפת מעל הלחצן השחור ששואל אותי בלי מילים אם אני רוצה להתקשר או לא, אפילו מאיים עליי לעשות זאת.
אבל עם הדחף שלי והרצון שלי לפגוש אותו, פחדתי ממנו פחד מוות. בֶרוֹן לא היה גבר רגיל, היו לו הרבה כוחות מוזרים. הוא ידע למה אתה רוצה לבוא אליו עוד לפניי שפנית אליו, לכמה זמן הבעיה שלך תימשך והכי חשוב - הוא היה מפרש חלומות דגול.

אומנם באנו מאותו התחום, והיינו קרובים באוניברסיטה, פשוט היו דברים שהוא תמיד היה חזק בהם יותר ממני, עם כמה שהייתי טוב באותם תחומים. החלטתי פשוט ללכת על זה ולהתקשר אליו, אולי הוא אפילו ייפגש איתי עכשיו. השעה היא שבע בבוקר, אבל ברון תמיד קם מוקדם. יש לי פגישות עם מטופלים מהשעה עשר עד שבע בערב אז אני מניח שיש לי די והותר זמן. טוב...די, די! אני מתקשר.

הצמדתי את הטלפון שלי לאוזן, ציפצוף אחד...עוד אחד...עוד אחד ועוד אחד עד שאותו קול מוכר עונה לי ופתאום אני נמלא זכרונות.

ברון?

כן מי זה?

דניאל הולט, כבר שכחת?

דניאל!!...ואוו כמה שאני מתרגש לשמוע ממך, איך מצאת את המספר שלי?

בוא נגיד שלא ישנתי כל הלילה בניסיון לחפש אותו

בגלל זה אתה טוב. אז...מה גורם לך להתקשר אליי?

האמת היא שאני עובר משהו רע בזמן האחרון, יותר נכון מנסה להתמודד עם חלום רע שהיה לי אתמול בלילה

וואו אוקיי...רוצה לספר לי עליו עכשיו?

לא לא, הייתי שמח אם ניפגש עכשיו, יש לי די והותר זמן

אוקיי, מתאים לי. אני אשלח לך את הכתובת שלי ותודיע לי כשאתה באזור

אין בעיה, תודה רבה ו...אני באמת מודה לך שאתה לא מחשבן אותי על השנים שהלכו לאיבוד

זה בסדר. לך היו דברים עם המשפחה, לי היו את שלי - זה נורמלי הפרידות האלה

אוקיי, אין כמוך אחי, נתראה עוד מעט

מצויין אחי ביי