אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🗣 קוֹלוֹת

נ.מ שלישית

יום 3 לתחרות של נטלי

הן כולן ישבו בחדר הלוקרים. בנות שמסתובבות חצי ערומות, ערומות לגמריי או פשוט לבושות בין כל האדים החמים. נטלי עטפה את עצמה במגבת אחריי מקלחת חמה של הבוקר שתתחיל לה את היום, ושמה עוד מגבת על הראש שלה בכדיי שתייבש את שיערה. היא הייתה נראית כמו נזירה מאשר ילדה שיצאה הרגע מהיסתבנות ארוכה. היא חייכה אל סאני שעמדה במראה, והחלה לצחצח את שינייה. "את לא מאמינה מה שמעתי." סאני לפתע אמרה, מורחת משחה לבנה על צאוור הברבור הארוך שלה. נטלי הביטה על עיניה בבילבול דרך המראה כשמברשת השיניים הירוקה עוד זזה בפיה. "נכון הפרשה של סבסטיאן?" נטלי הנהנה בראשה והמשיכה לצחצח, "שמעתי ממישהי שהייתה עוד עדה בתיק הזה. בת 13!"

"מה?!" נטלי כמעט נחנקה מטעם המנטה בפיה כשלחשה אבל צעקה בו זמנית, גורמת לגרון שלה להתאמץ. סאני מהנהנת את ראשה וסוגרת את תיק הרחצה שלה. "אין לו לב? היא רק לפני שנה בטח קיבלה מחזור!" אוזון יצאה למען הצדק שבדבר, מנסה למצוא היגיון בכל מה שעובד אבל הכל נראה סותר את הכל. ההתנהגות של סבסטיאן אכן מטרידה אבל לא מעוררת בה שום חשד. "הם השתיקו את העדות הזו כי הנערה לא ידעה בדיוק להגיד אם זה היה הוא או לא. מי שעשה לה את זה, מי שזה לא יהיה, סימם אותה כשהביא לה משהו לשתות. ומשם את כנראה יודעת לעשות אחד ועוד אחד." היא אמרה, מסדרת את שיערה השחור והארוך פעם אחרונה לפניי שהיא נאנחה במן תסכול ברור לעין וקיפצה את דרכה בחזרה ללוקר שלה.

בעוד שנטלי ניסתה לסיים הכל בזמן המחשבות שלה רדפו אותה. ליהיות בשטח הפתוח עם אדם אונס לכאורה שאף אחד לא חושד בנוכחות שלו ובהתנהגות שלו, הייתה צריכה להדליק לה נורה אדומה אבל היו כל כך הרבה דברים שהטריפו אותה שלמען האמת, סבסטיאן ג'ו היה בן האחרונים. כשהיא סיימה את ההתארגנויות הקטנות כולל לזרוק על עצמה שורט וחזייה, היא לקחה את התיק שלה וניגשה החוצה בין הדלתות הכפולות, המסדרון הארוך של מרכז הספורט הוביל לחדרים שלהן. היא הלכה כרגיל, חומקת מבין הבנות המתרוצצות במסדרון - החוצה ופנימה מהחדרים. כשהיא הגיעה לדלת שלה שמראה את המספר 213, היא הוציאה את המפתח והיתכוונה לתקוע אותו במנעול עד שקול גברי וצרוד שנטף כבדות עצר אותה. "יואו!" היא קפצה בבהלה, המפתח נפל לרצפה ואיתו המגבת שהייתה על ראשה.

היא הביטה מעלה בכדיי להבין מי זה היה שהבהיל אותה ככה, וזה לא היה אחר מאשר סבסטיאן. נטלי יכלה להרגיש את פניה נמחקות מצבע כשהיא ראתה את עיניו הצרות והמבוגרות, הפחד שלה היה הוא שעוד בנות כמותה הביטו בו ככה. היא לא האמינה באיזו מהירות השפיעה פיסת המידע הזו של סאני כי קל וחומר הוא גם יכול ליהיות מלאך. זו רק השערה, אז למה זה נוגע אליה כל כך?