אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

🌱 דֶּשֶׁא

נ.מ שלישית

*תלקקו מלח כל פעם שיהיה רשום ה/כ. אם מישהי באמת עושה את זה אני אשמח לדעת😂*

________

הוא מיהר לצאת מהמחשבות שרדפו אותו על אדם למרות שהיה שקוע בהן עד מאוד אבל כולן נעלמו כלא היו כשנטלי נכנסה לחדר, השאירה אותו פעור עיניים ומבט נוקב. הוא קם מן כיסאו ונעמד מול השולחן, מברך אותה לשלום בדרך הכי מתונה שיש שיכל לגייס כי המראה שלה בעיניו היה כרגע קשה להסברה. היא לבושה בחליפה ורודה וקיצית של חצאית המחוברת לשמלה, תיק לבן של ג'אנספורט היה מונח על כתפה. שיערה היה אסוף לקוקו גבוה שהוחזק בסרט ורדרד ודק ועל רגלייה היא נעלה נעליי טניס לבנות. היא הייתה נראית שונה עבורו, פחות קרירה וסגורה, יותר פתוחה וחמימה.

(ה/כ: תלבושת כמו האמצעית בתמונה)

"היי, נטלי." הוא אמר בשקט, גאה בעצמו על כך שיכל לרסן את התגובה שלו שרצתה להחמיא לנטלי מכאן עד להודעה חדשה. הוא לא שם שכבר התסכל עלייה יותר מדיי זמן וזה היה משהו שמחוץ לשליטתו עד שחשב שהיא בטח מניחה שהוא בוהה כרוני וזה לא מראה נחמד. היא החזירה לו בחיוך פשוט וצפתה באמה שנכנסה לחדר שנייה אחרייה ודניאל לא יכול לחכות ורטן בשקט, מרוויח ציחקוק עדין של נטלי שהצליח להקפיץ את ליבו.

"היי, מר הולט. איך אתה?" היא שאלה, מושיטה את ידה ללחוץ אותה והוא עושה זאת במהירות רבה, רק מצפה שתצא מכאן.

"אני בסדר גמור, תודה. ואיך אצלך?" הוא שאל למרות שלא ממש היתעניין באמת. "הכל טוב. אז...באיזה שעה לחזור לקחת אותה? אני מניחה שזה כמו תמיד שעה אבל אנחנו טיפה ניהיה דייקניות היום מכיוון שבית הספר שלה באופן חריג מתחיל היום באחד עשרה וחצי במקום בשמונה." היא אמרה את כל זה בחיוך וקול צרוד, כאילו לא מזמן נתנה לחפיסת סיגריות לישון בצאוורה. הוא נגעל ממנה, כל כך נגעל ממנה כי כל מה שהיה אפשר להריח ממנה, מבלי שהיתכוון להריח בכלל כי זה פשוט נדף ממנה, היה ריח של קפה שחור וסיגריות. וזה לא היה מלבב.

לעומת זאת נטלי הייתה עושה מקלחת שלוש פעמים ביום. היא יוצאת ומורחת את הקרם גוף הכי אהוב עלייה בריח תות-וניל ומתיזה על עצמה את הבושם הכי אהוב עלייה יחד עם דאורדוראנט פרחוני ומרססת בשיערה מי ורדים שישאירו אותו רך ונעים להסנפה. היא עושה זאת כל בוקר, צהריים וערב. ולמה? כדי להסתיר את הריח של הסיגריות.

(ה/כ: לא שדניאל יודע את הדברים האלה, זה נקודת מבט שלישית ככה ש...)

"באחד עשרה אני מניח שנסיים כאן. אז לא תיהיה בעיה." הם דיברו ביניהם עוד שתי דקות בערך עד שהיא סוף סוף יצאה והוא יכל לסגור את הדלת באנחה שברורה לאוזניים. "היא קוץ, אני יודעת." נטלי לפתע אומרת לאחר שהיא מיתיישבת על הספה, מגששת בתיק שלה אחר משהו בזמן שהוא מביט בה בקפידה.