אוֹזוֹן ❦ סֵפֶר רִאשׁוֹן

⚰ מַסְלוּל

נ.מ דניאל

כעבור שבוע
_______

"נסגר התיק של סבסטיאן ג'ו, מנהל מכון ומרכז הספורט 'הרקולס', עקב חוסר עדות. נמשיך בעידכונים." הטלוויזיה פעלה ברקע אבל אני רק מצאתי את עצמי שקוע במחשבות יותר מדיי כבדות מכדיי לשים לב לזה.

שבוע למוות ויומיים לעזיבה של נטלי לאגם רוקי. ההלוויה של אמא הייתה מכובדת וצנועה, כמעט בטוח שאם היא הייתה בה באופן אישי ויכלה לראות מה עשינו בשבילה, היא הייתה מתפארת מכמה יפה זה. הפרחים שהיא אהבה היו כמעט בכל פינה, אגרטליי זכוכית בצבע תכלת איחסנו נרות גדולים וכיבוד היה מפה עד להודעה חדשה. אם כי כשעשינו את כל זה בבית שלה ושל אבא, זה רק העלה בי עוד דברים לא נעימים. המחשבה של לערב את המוות שלה בבית הזה, בבית שהיא רצתה לברוח ממנו, רק גרם לי לשנוא את זה עוד יותר.

כדי להוריד את הראש שלי מהנושא הזה, היתמקדתי יותר בעבודה ויותר בנטלי. החזרתי את עצמי, לפחות ניסיתי, למסלול המגעיל שלי וגם את אוזון. היא ראתה כמה פגיע ועצוב אני, אז היא יצאה מגדרה לגרום לי להרגיש בנוח ואפשר להגיד שניצלתי את זה. הכרחתי אותה להפסיק לעשן בנוכחותי, לדבר מגעיל על ילדים מאחוריי והגב וברחביי הבית ללבוש דברים שיכסו את גופה הרזה והמושלם מעט יותר. וכשזה הגיע אליי, הרבה טענו שאני מכחיש את המוות שלה.

השגרה של ללכת לעבודה והביתה ולעבודה והביתה, כשגם כן אני מביא את העבודה הביתה בסופו של דבר, הייתה משהו שכולם ראו כהכחשה והיתמודדות לא ראויה. זה לא שאני לא מודע שאמא שלי מתה, זה פשוט שהפסקתי להרגיש כל דבר אחר עד כדי כך שכבר לא אכפת לי מכלום. אמא שלי רודפת אותי בחלומות, צועקת לי ואומרת לי למה לא עשיתי ככה ולמה לא עשיתי ככה. למה לא התחתנתי או למה לא הבאתי ילדים עד עכשיו ולמה לא עשיתי את כל הדברים האלה כשהיא עוד הייתה בחיים.

זו החרטה הכי גדולה שלי. לא לתת לה את מה שביקשה וכן, אני יכול ליהיות ילדותי, לחשוב כשגם כשאני הייתי קטן אז לא קיבלתי את מה שרציתי, שהיא עשתה לי ככה ואמרה לי ככה ולמצוא מיליון סיבות להגיד לדמות שלה בחלומות שלי לסתום את הפה אבל זה רק פגע בי לא להביא לה את מה שרצתה, וזה גרם לי לשנוא את עצמי על זה. למה הייתי עקשן? למה הייתי חייב להשקיע בלימודים? למה אני שותה כל כך?

המוות שלה עירער אותי, וחזק. ולא ידעתי למי לפנות, למי לספר את כל מה שעובר עליי. יש לי את טום, אבל אותו אני לא מעדיף לערב בצרות שלי ויש לי את האחות שלי, אבל אני מרגיש שמסיבה מסויימת אני סתם אהיה נטל אז אני פשוט יושב על המיטה שלי וחושב לי על כל הדברים שלא בסדר בי וכותב אותם על דף. אני מצרף את כל הגורמים המשותפים לאותם דברים ומגיע למסכנה אחד ברורה - תשישות מעיקה.