New year new thing,2 - larry Stylinson

Part 4

הארי אדוארד סטיילס:

"אתה לחוץ? " אני שואל בזמן שאנחנו צועדים אל כיוון הרכב. אני מתיישב בתא הנהג עוד לפני שהספקתי לשמוע את התשובה של לואי. אך כמה שניות לאחר מכן הוא נכנס גם כן לתא לידי בזמן שאני מתניע את הרכב.
"כמובן." ענה, אני גומע את רוקי ועוצם את עיניי, וכשאני פותח אותן אני לוחץ על אנשי קשר בטלפון ומתקשר לאבי, שלאחר כמה צלצולים ענה.
"אז אתה חי? " שאל מהקו השני ואני מגחך קלות, אני הרבה זמן לא דיברתי איתו, היינו בטירוף של הטור וסיימנו אותו, עכשיו כנראה נתחיל לעבוד על אלבום שלישי, אבל לא יודעים כמה מה יקרה כי הכל משתבש עכשיו בגלל אחד והיחיד סיימון, לא ידעתי מה לעשות. היינו כל כך בשוק כשביקש ממנו לחתום למודסט, כי הרי סיימון יודע מה ההגבלות והתנאים של מודסט, וחלק מהם זה אי קשר זוגי להטבי כל עוד אנחנו חתומים אצלהם. הופתעתי לדעת שסיימון הוא לא מי שחשבתי איתו, הוא היה לצידי שלוש שנים, וזה שלא אמרתי שאני נמשך לגברים כי אני אחד שלא אוהב לעשים תווית על עצמו , לא חשבתי שסיימון כזה, חשבתי שהוא מקבל את כולם, אבל כנראה טעיתי, ועכשיו זה מנפץ לי את התא שלי ושל לואי, זה או לברוח או להסתדר, וכשאני אומר לברוח.. .  זה לעזוב את הלהקה.
"מה שלומך אבא? " אני שואל ונוהג לכיוון המשרדים של מודסט.
"בסדר...  בדיוק רציתי לדבר איתך על משהו. אז סקר הולכת לבית ספר רגיל שנה הבאה.. .  והיא עולה לכיתה ב, חשבתי שאולי תבוא, אני לא יודע עד כמה זה יסתדר לך" אני מוציא נשיפה והרגשות אשמה הציפו אותי, סיקרט הקטנה גודלת, אבל לא מול עיניי, מאז שהיא נולדה התחלתי בדיוק ללמוד באוניברסיטה. היא בת שש עוד מעט וזה צובט לי בלב מהמחשבה שאני לא לידה, כמו שהבטחתי לה. אני חייב לעשות מקסימום עבורה.
"אה...  אני יחזיר לך תשובה, באיזה יום זה? "
"זה עוד חודש, אחרי קריסמס, זה ידוע" לואי לפתע הצטרף לשיחה ואמר. אני מהנהן
"מה שלואי אמר" אבי אמר, כן, מה שאמר.  "סבבה אז אני אחזיר לך תשובה כבר, לעניין אחר לגמרי, אני רוצה להתייעץ איתך לגבי משהו.. .  אז מסתבר שסיימון הוא ככל הנראה הומופוב" לא שמתי תגובה מהצד השני, אני מחכה לה
"אבא? " אני ממשיך
"מ-מה אמרת?" וברגע זה הבנתי שאבי אכן שמע, אך בשוק, אני לא מופתע
"הוא רוצה שנחתום בחברת תקליטים שחלק מהתנאים שלה זה לא לנהל קשר זוגי חד מיני כל עוד אנחנו חתומים שם, אז... הבנת את הבעיה? "
"כן, מה לעזאזל- מה אתם הולכים לעשות? אתם לא הולכים לחתום על זה! נכון? " שאל
"זה מסובך מאוד אבא, סיימון אמר שיכולים לפעול אחרת אם אנחנו מתעקשים להשאר יחד,  אנחנו עכשיו בדיוק הגענו לפגישה" אני עונה, פונה תוך כדי בצומת.
"אלוהים, אתם בסדר? "
"לא" לואי ענה, ובכן, זה נכון, רוצים להפריד אותי ואותו, לפתע שיחה ממספר לא מוכר נכנסה אליי
"אבא?  אני אתקשר אליך מאוחר יותר אוקיי? " אני שואל
"בסדר, תעדכן אותי אחר כך מה איתכם בסדר? " שאל
"אין בעיה תודה דס" לו אמר וניתק, אני חוזר לאותו מספר שהתקשר אליי ומחכה שיענה
"הלו? " קול בסי בריטי נשמע מהצד השני של הקו, מה שגורם לי להיות מבולבל, כי אף פעם לא שמעתי אותו לפני
"כן? " אני שואל
"הארי סטיילס? " שאל
"זה אני" אני מתוודה
"מדבר ג׳וש נציג מודסט, אתם מגיעים בקרוב? כי אתם-"
"כן אנחנו כמה דקות אצלכם פשוט היה עיכוב קטן" לואי ענה, בזמן שאני ממשיך לנהוג
"בסדר, להתראות" ג׳וש אמר וניתק, אני מוציא אנחה מפי, היום הזה מעייף והוא רק התחיל.
לואי שם את כף ידו על הירך שלי
"האז...  הכל יהיה טוב נכון? " שאל ואני מהנהן
"ברור, רק שאני לא רציתי שנגיע למצב כזה, לא תיארתי לעצמי. " אני אומר בתסכול
"אני מבין אותך הגה אבל הכל יהיה טוב" אמר, גורם לי לפלוט  צחקוק.
אנחנו מגיעים ליעד, אני מחנה את הרכב ומבחין במבנה גבוה. אני לוקח את המפתחות והארנק, מוודא שהטלפון בכיס שלי אך לא, הוא היה בכלי העמידה שלא ברכב, אני לוקח אותו ושם אותו בכיס האחורי בזמן שלואי יצא כבר ברכב. לאחר שנעלתי את הרכב אני עוקב אחרי לואי לתוך הבניין היוקרתי
"שלום, לואי טומלינסון והארי סטיילס נכון? " שאלה המזכירה ואני מהנהן לאות הסכמה
"מחכים לכם, קומה 20 המשרד בסוף הקומה"
אני ממלמל תודה והולך למעלית ולואי אחריי
"אולי נוותר על זה? " שאל, אני נאנח, אני מופתע מעצמי שאני עושה את זה למען חברים, לא הייתי עושה את זה בדרך כלל אבל אני יודע שאם אני ולואי נצא מהלהקה זה עלול לפגוע בלהקה כי זה לא יהיה אותו דבר, זה יכול לגרום לפירוק הלהקה ולאבד את החברים שלי, לא שכל כך אכפת לי אבל אם פתאם אצטרך אחד מהם?
"לואי... " אני אומר ומחבק אותו ומנשק לקודקוד ראשו
"הכל יהיה טוב, אני יעשה הכל! הכל בשבילנו, עזוב בשבילנו, בשבילי, אני לא יודע מה יקרה אם יקרה משהו לנו. " דלת המעלית נפתחה ומציגה כמה אנשים רשמיים שיצאו ממנה.
"בכל מקרה, ככה או ככה אנחנו נהיה בסדר לא משנה מה יקרה, מובן? " אני שואל בזמן שהמעלית נסגרה, עולה לקומה 20
"כן" אני מתקרב אליו ומנשק את פיו ומחבק שוב, אני לא יעזוב אותו.
אנחנו יוצאים מהמעלית ואני מבחין בדלת המפוארת בסוף הקומה. אנחנו צועדים לשם ואני דופק בדלת
"היכנסו" קול נשמע מתוך החדר, אני מסובב את הידית ופותח את הדלת בהיסוס, בחדר ישב מישהו עם שיער שחור שטני, ריח הבושם שלו היה בכל רחבת החדר ועל ידיו טבעות שנראות, יקרות מאוד.
"לואי והארי? נכון? " שאל וחיוך שטני כמו השיער שלו על פניו, באותו זמן חשבתי שאני הולך להיות שבוי אצל לייצן.
"כן" לואי עונה ואנחנו נכנסים "שבו" ציווה ואני מרים גבה, נשארתי לעמוד בזמן שלואי התיישב, אולי אני לוקח את זה קשה מידי?
"שב הארי" אמר ואני מגלגל את עיניי, אני שונא שאומרים לי מה לעשות.
"זו זכות להיפגש עם הלהקה הכי מצחיקה, מוכשרת שבזמן האחרון, אתם מאוד מצחיקים, במיוחד אתה לואי וזאין, צמד חמד" הרגשתי שאני נהיה רותח מעצבים, הוא יודע למען מה באנו והוא משחק איתנו
"תרגע סטיילס אתה עוד שניה מוציא קרני לייזר מהעיניים" לפתע אמר ואני מוציא נשיפה
"סיימון-"
"אני יודע מה סיימון אמר, למען האמת, אני תמיד יודע. " הוא שחצן, מידי. אלוהים שיעזור לי.
"אז תגיע ישר לעניין, יש לנו חג לתכנן" לואי אמר, זה נכון, חג המולד קרב, יום ההולדת של לואי.
"אוקיי אוקיי. אז... זו לא פעם ראשונה שאני עושה את זה, אבל אתן חמודים לא חייבים להיפרד באמת, אבל... יהיה לכן חברות, פייק. יודעים מה זה חברה פייק? " אני פוער את עיניי, אני פאקינג מצב-
"ובשביל שלא יאשימו אותנו בהכל הארי, אתה תצא עם גבר, הולך? "
"מה אתה מטומטם?! אז מה הבעיה שאני והוא נשאר עם חיים שלווים?! "
"תשתוק" לפתע ירק, גורם לליבי לקפוץ ממקומו.
"פשוט תעשה מה שאני אומר לך, הכל יהיה טוב יותר, לא ככה? מתחילים החל מחתימת החוזה, פרידה בציבור, זה התוכנית הראשונה."

אז זה נראה כמו משהו שנראה במציאות, אבל לא תפתחו ציפיות 😏