New year new thing,2 - larry Stylinson

Part 25

הארי אדוארד סטיילס:

"אתה מתכוון לקום מהמיטה?" זאין שאל ואני לא מזיז עפעף, עדיין עמוק בכאבי הראש.
"הארי קדימה, לקרוא ללואי? להתקשר לאבא שלך? מה יש לך? אבא קורא לכולם למטה"
"אז תגיד לו שאני לא בא" אני אומר, מעלה מעליי את השמיכה
"מה התירוץ?"
"אני לא מרגיש טוב, קדימה" אני מבקש, וזאין מהסס לפני שהוא  מתקדם לדלת
"אתה רוצה שאני יביא לך כדור אולי?" שאל ואני מניד בראשי "הארי אתה מלחיץ אותי" אמר ואני רק עוצם את עיניי, רוצה שרק ילך מפה, אני רק רוצה להיות לבד.
"אני רק רוצה לנוח זאין, זו לא בקשה גדולה. והרעש שהיה פה אתמול בלילה לא עוזרת למצב שאני עם כאבי ראש. אז בבקשה" אני מבקש, מוריד את השמיכה מעליי, מבחין שהוא עדיין עומד ליד הדלת של החדר, וכשהביט בעיניי פעם אחת יצא, ואיתה גם יצאה נשיפה.
הראש שלי קדח מכאבים, והדבר האחרון שרציתי זה לשמוע את הבלאגן בבית.
וחוץ מזה, למה לואי שיקר לי אתמול? למה פשוט לא להגיד הוא אצל אוליבר? נכון הייתי יכול להיות עצבני גם במקרה הזה, אבל פחות מעכשיו.
דפיקה נשמעה בדלת ולואי הציץ עם ראשו, ואז נכנס עם און שישן עם ידיו לתוך החדר, וסגר אחריו.
"הארי..." לואי מלמל, התיישב ליידי, והוא היסס לדבר לפני שהתחיל
"אני דפקתי. אני מצטער..." אמר, קם לעשים את און במיטתו וחזר אליי "אני... התנהגתי ממש בטיפשות, אני באמת מצטער." אמר ואני נאנח, לא היה לי באמת כח לדבר, אבל כשמדובר בזוגיות שלי אין לי כל כך ברירה.
"אני- אני פשוט צפיתי שתהיה כנה איתי, אתה יודע?
כרגע הדבר האחרון שאכפת לי זה שאוליבר היה עם און, יותר אכפת לי מהאמינות שלנו כאן, אוקיי? זה לא יתרום למצב אם נשקר לאחד השני... " אני אומר
"ברור! כן... אני חשבתי על זה בלילה... ו- לא באתי למיטה כי חשבתי שתרצה להיות לבד אגב, אבל... זה פשוט שממש נלחצתי- אוליבר הוא ממש לא זר בשבילך, והוא לא זר בקטע רע. אז לא רציתי פשוט לישון במצב מתוח בזמן שאתה תתאכזב ממני שנתתי לו אותו בכלל.
אבל... אז אוליבר יצא מהחדר, אז אני מניח שהמזל שלי פשוט נדפק" אמר ואני מגחך, המזל שלו נדפק?
"אבל לא חשבת על האפשרות שאם אני יגלה את האמת וזה מה שקרה, אני אתאכזב עוד יותר?" אני שואל
"הו קדימה הארי זה היה על מאית השניה להמציא תירוץ! איפה היה לי זמן לחשוב?!" צעק ואני נרתעתי
"לואי תרגע" אני מבקש, קם מהמיטה ונכנע לכאבי ראש ולוקח כדור שני להיום
"אתה רוצה להגיד לי שלא היית עד עכשיו עם כדור? זה משהו חדש?" שאל, עדיין עצבני מסיבה לא מובנת
"לא, זה הכדור השני שלי להיום לואי." אני אומר ונכנס למיטה
"מה זאת אומרת שני?" שאל
"ביומיים האחרונים הכאבי ראש שלי קצת נהיו יותר חזקים, אבל אנחנו סוטים מהעניין-"
"לא תשתוק. אתה רוצה שנלך לרופא או משהו? זה טרגי הארי! זה פעם ראשונה שזה קורה לך, או שפשוט שלא סיפרת לי שזה קרה בעבר?" שאל ואני מניד בראשי, הוא סוטה מהעניין
"א. זו פעם ראשונה, ב. אני לא רוצה רופא. עכשיו אפשר פשוט להמש-"
"למה אי אפשר פשוט להתעלם מזה כאילו זה לא קרה?" שאל בלחץ, מה לעאזאזל?
"למה שנתעלם מזה?" אני שואל
"כי- כי זה סתם יוביל אותנו למריבה ואני לא רוצה" אמר, ואני נאנח, הוא מתוק, באמת שהוא מתוק, אבל אנחנו צריכים לסדר את העניינים
"לואי אם רבנו אם אתה קורא לזה ככה בלילה, למה שלא נסדר את העניינים בשביל שזה לא יקרה פעם שניה?" אני שואל, וברגע שראיתי זיעה על מצחו אני נהיה מבולבל יתר על המידה
"לו אתה לחוץ?" אני שואל והוא מהנהן בחריצות, וזה גרם לי להיות יותר רגוע איתו
"בוא אליי" אני מבקש, מבין שאולי זו טעות, אבל זה לואי.
לואי נכנס לתוך המיטה, בין זרועותיי ואני מחבק אותו "יותר טוב?" אני שואל, והוא מניד בראשו
"אני- אלוהים. אני לא יודע אם אתה שוכח לפעמים, אבל אתה הזוגיות הראשונה שלי, אין לי נסיון בזה. במיוחד שאני בא ממשפחה שלא הראתה לי את הדרך הזו" אמר, ואני מהנהן "ברור שאני זוכר, אבל אתה אמור להבין שמשהו לא מסודר, צריך לסדר אותו. לא לברוח ממנו. לדוגמה, הפאנפיק שכתבת בגיל 16, זוכר אותו? הזוג שם רב, ומה עשית איתם? השלמת בינהם, בדרכים לא יותר מידי מסובכות" אני מזכיר לו, משפשף את גבו
"אבל... זה בסיפורים. זה לא משהו שהרגיש לי מציאותי." התוודה, "אז אני פה, אוקיי? וזה הכי מציאותי ונורמלי שזוג במיוחד שהרבה זמן יחד יסדרו את העניינים בינהם בריב הראשון שלהם. ותאמין לי לו שזה מטורף בעיני אחרים שלא רבנו בשלוש וחצי השנים האלו, אוקיי? אין  לך מה להילחץ." אני מנסה להרגיע אותו
"אבל... מה יקרה אם זה יוביל לפרידה? אני לא רוצה לאבד אותך" דמעות עלו לעיניי, לעאזאזל איתו.
"אתה לא הולך לאבד אותי, הכל טוב, אני פה" אני אומר, מחבק אותו חזק, ולא משאיר ביננו רווח.
"אוקיי... אז פשוט- אפשר פשוט לסיים את הוויכוח הזה בזה שאני מבטיח לא לשקר לך יותר, ותמיד להיות נאמן לך? אני סך הכל יודע שטעיתי, ומכיר בעובדה הזו." אני מחייך אליו, מהנהן ומסובב את גופו שיהיה מולי עכשיו, מנשק שפתיו, שלאט לאט נהפכה לחמה
"זה לא נראה שאתה לא מרגיש טוב" לפתע שמעתי את קולו של סיימון, אני מעלה את מבטי אל סיימון
"כי לנשק את הבן זוג שלי זה אסור כשכואב לך הראש?" אני שואל "מדויק! למטה, שניכם, עכשיו." ביקש, ואני מגלגל את עיניי, "הכדור השני משפיע עליך האז?" לואי שאל ואני מהנהן ואנחנו הולכים אחרי סיימון לישיבה.
"אז מה מצבכם? איך הולך כתיבת השירים?" ג'רמני שאל כשהתיישבנו, "האמת? זה ממש לא זרם לי. כן התחלתי משהו אבל... זה הרגיש לי שרק אני יבין את המשמעות של השיר" נייל אמר ואני מכווץ את גבותיי
"אתה יכול לתת לי לראות?" אני שואל והוא מהנהן, מוציא מהכיס דף

'Been a lot of places
I've been all around the world
Seen a lot of faces
Never knowing where I was
On the horizon
well, I know, I know the sun will be rising
Back home. Living out of cases
Packing up and taking off .Made a lot of changes. But not forgetting who I was. On the horizon
Oh, well, I know, I know the moon will be rising back home'

אני מסיים לקרוא את המילים ומסתכל על המבט המתוח של נייל. "נייל זה מקסים" אני אומר, "באמת?" שאל ואני מהנהן, "תמשיך לכתוב. שים פה פזמון ועוד בית בערך, ויש לך שיר מושלם." אני אומר, מעביר את את הדף לג'רמני שרצה גם להציץ בשיר
"כן, זה טוב! עוד מישהו כתב? אולי יהיה לנו חומר לעבוד איתו" ג'רמני שאל
"האמת שאני ולואי ישבנו לפני שבועיים בערך בחדר ויצא לנו איזה 3 שירים נחמדים" לפתע ליאם אמר, מפתיע אותי לחלוטין, לואי לא אמר לי כלום על זה
"זה מעולה! תוכל להביא לי את המילים?" שאל וליאם מהנהן, קם ויוצא מהחדר
"הארי מה איתך?" שאל ואני מושך בכתפיי, "אני דיי מתקשה בזה עדיין, חשבתי על משהו, התחלתי משהו, אבל אני לא חושב- אני לא חושב שזה יתאים למשהו שלהקה תשיר אם אתה מבין אותי" אני אומר והוא מהנהן, "כן... אני מבין. בסדר. אז קח לך את הזמן, אבל תחשוב על משהו, בסדר?" שאל ואני מהנהן, מרגיש ילד קטן שדורשים ממנו דברים.
ליאם חזר לחדר עם כמה דפים בידיו, ולואי ישר קם אליו לקחת דף אחד, "מה זה?" אני שואל והוא מגיש לי דף שכתוב שם שיר, שגרם לי לפעור את פי ולהסתכל עליו. אך הוא הספיק לסטות את מבטו ממני, לחייו נהיו אדומות, והוא ניסה כמה שפחות ליצור איתי קשר עין
'אני מצטער אם אני אומר "אני צריך אותך" אבל לא אכפת לי, אני לא מפחד מאהבה כי כשאני לא איתך אני חלש יותר האם זה כל כך שגוי? האם זה כל כך לא בסדר שאתה גורם לי להיות חזק?'
דמעות עלו לעיניי כשאני קורא את הפזמון שלואי כתב, ואני מושך אותו אליי לחיבוק "א-אני- אני באמת-"
"כן אתה כן, אתה לא מבין כמה" קטע אותי, גורם לי לקבור את פניי בצווארו
"נואה ואלי, סצנת הסקס אחר כך בואו לפה" לפתע זאין אמר, גורם לי לגחך. אנחנו נואה ואלי? רגע! מי נואה ומי אלי?
ובכן זה חומר למחשבה.