New year new thing,2 - larry Stylinson

Part 3

'יומני היקר,
סיימון ממשיך להתעלם ממני, איני יודע למה, היום יש לנו ישיבה איתו, הוא אמר שיש לו משהו חשוב להגיד לנו, יש לי הרגשה רעה לגבי זה, אבל הארי אומר שזה סתם חששות, ןבכן, אני מניח שהוא צודק, היום בבוקר שפכתי עליו מים בגלל שהוא העיר אותי בצעקות בבוקר, זה היה ממש נחמד למען האמת, אני רק אומר שלפעמים הוא מבקש ממני לעשות איתן קעקוע ואז יש טרור בבית, וכשאני אומר טרור-'
אני מצחקק בקול כשאני מפסיק לחשוב איך היומן שלי היה נקרא אם הוא היה אמיתי, הארי מגזים, אני? קעקוע?
אני קם מהמיטה וצועד לארון, שם מעל הבוקסר מכנס ג׳ינס שחור וחולצה טי שירט לבנה וגרביים. אני יורד במדרגות ומבחין שכולם כבר התכנסו בספה ומחכים רק לי, אני מתיישב ליד הארי שליפף את זרועו סביב כתפי כשהתיישבתי, באותו זמן אני מפנה את מבטי לסיימון שהבעתו הייתה כמו תמיד בזמן האחרון; מתעלמות.
אני מכחכך בגרוני ושומר על שקט, למה הם לא פשוט קראו לי?
"טוב אז... רציתי לדבר איתכם על רעיון שאני רוצה ליישם זמן מה, והארי תשמור על שקט" אני מצמצם את גבותיי כשאני מבין שהארי לא דיבר בכלל, מה לעזאזל עובר עליו?
"אז לקראת השנה החדשה שתהיהי בקרוב וזה אומר לחתום מחדש על חוזים בשביל אלבום שלישי אני רוצה שתחתמו על שלושת חברי ההקלטות, זה אומר קולומביה, סוני, אני. ומודסט." פי נפער לרווחה, הגוש של הרוק שרציתי לבלוע לפני רגע נשאר בגרוני וליבי פספס פעימה.
מה זאת אומרת לחתום על פאקינג מודסט?!
"אתה רציני איתי?! " הארי צווח, ועכשיו הבנתי על מה סיימון דיבר על זה שהוא רצה שהארי ישאר בשקט, איך רצה שנשאר בשקט?!
"הארי אני אמרתי משה-"
"זין על זה!!! יודע מה?! זין על כולכם!!! פאק-" הארי צעד בסערה לדלת ויצא ממנה, ולא שכח לטרוק את הדלת בחוזקה ולהביא סימן שאכן הארי יצא מהבית
"אתה משוגע לגמרי" אמרתי ויצאתי אחרי הארי מהר, אני מבין את העצבים של הארי, כל פעם אנשים שקרובים אליו מתגלים כאנשים שלא מכבדים אותו, בדיוק לפני שנה הוא היה באותו מצב, אך לא כל כך הבנתי למה היה ככה, מה שכן הבנתי לפחות בזמן האחרון זה שמי שאנס אותו לא עוזב אותו, ובשנה שעברה התחיל לכתוב לו הודעות מיניות, זה רודף אחריו.
אני מוצא את הארי מחוץ לבית בקצה החצר הענקית שיש פה. אני צועד אליו ואני אשקר אם אני אגיד שלא חששתי ממנו כעת בכלל.
"ה-הארי-"
"למה זה קורה לי כל הפאקינג זמן?! למה כשהחיים שלי סוף סוף נהיו קצת יותר טובים משהו בא והופך אותם להכי נוראים שיש?! אני פשוט לא מסוגל יותר" דמעות עלו לעיניי מהמראה השבור של הארי, פעם השניה השבוע. לא היו מילים שיכלו באמת לעזור ולהגיד שהכל יהיה טוב, כי אנחנו לא יודעים כלום. נכון שאני והארי יכולים פשוט להגיד לא, אבל אנחנו תלויים בעתיד של נייל ליאם וזאין גם כן.
"אני רוצה חיבוק" אני אומר וקולי יצא די שבור, ובשניה אחת איך שאני מרגיש את גופו של הארי כנגדי אני נשבר. מודסט האלו יכולים להרוס לחלוטין את החיים שלנו, וזה נראה שזה מה שהולך לקרות. הזוגיות שלי ושל הארי לא בידיים שלנו יותר וכנראה מישהו הולך להחליט לנו עליהם. העלתי בדעתי את ישו כמובן, אולי הוא גורם לזה, בגלל שזה אסור. אולי הוא עושה לנו את זה כי הוא לא רוצה שיהיה דבר כזה אנשים שהולכים דרך הנגדית לטבע כביכול. אך דחקתי את זה הצידה, מרגיש כל יד על כתפי, אני מסב את מבטי ופוגש בנייל, מרחוק בזאין וליאם שהסתכלו מהצד ברחמים.
"בבקשה אל תסכימו" אני אומר, מתנתק מהארי ומסב את מבטי אליהם.
"ניסינו, סיימון מאיים עלינו" פי נפער וזה הפתיע אותי מחדש כאילו לא ידעתי את זה לפני דקות אחדות לפני שסיימון אכן לא אוהב את הרעיון של אני והארי יחד במילים עדינות.
"א- הארי אבא שלי קורא לך" זאין אמר ואני נאנח, מביט בהארי שעיניו אדומות, הוא הלך לכיוון הבית והדלת נסגרה לאחר שנכנס לתוך הבית. החיים שלי הולכים לכיוון כל כך רע.
לאחר כמה דקות שאני ושאר הבנים דיברנו בעזרת מבטים, אני נכנס לבית יחד איתם
"ואני לא מבין למה סיימון מתעלם ממני כבר כמה שבועות, למה רק עכשיו הוא נזכר להפריד ביני ובין הארי אם זה כל כך פאקינג חשוב לו?! " אני צועק בכעס וליאם השפיל את מבטו
"כשהארי בא לבקש ממני קונדום אז שאלתי אותו אם הוא דיבר איתו בזמן האחרון, הוא אמר שלא כי לא ידע שרצה לדבר איתו, והוא לא, אבל סיימון שאל אותנו פעם אחת אם אתם יחד בימי תחילת הלהקה כשהוא הבחין בזה שאתם קרובים וכשענינו בחיוב הוא לא נראה כזה שמח, לכן שאלתי אותו" אני מנסה להתעלם מזה שהארי בתכלס הלך לבקש מליאם קונדום ומנסה להיראות מופתע על שאר הדברים שאמר. הארי ביקש ממנו קונדום?! אני-
"הארי ביקש ממך קונדום?! " נייל צעק ואני מטיח את ידי במצחי, כל לונדון צריכה לדעת שהארי ביקש מליאם קונדום?
"כן!!! הוא חיטט לי במגירות וסתם שאלתי אם הוא צריך קונדום בצחוק והוא ענה בחיוב, לא צפיתי שהוא יגיד לי כן! " ליאם אמר ואני מצחקק, שוכח לדקה על האסון שנפל עלי ועל הארי אך ממהר להיזכר, מה שגורם לחיוך הקטן שלי להיעלם.
אני שומע צעקות מלמעלה תוך כדי שהבנים ממשיכים לדבר על פרשת הארי והקונדומים ומבין שהארי נלחם בשיניים שלו על הזוגיות שלי ושלו, או לפחות על החיים שלו. אני והארי ביחד כמעט שלוש שנים, אנחנו אפילו חשבנו להרחיב את המשפחה שלנו שיהיה לנו ילד קטן שיוכל לאזן אותי ואותו כשאנחנו מתווכחים מידי פעם.
הארי ירד במדרגות וקורא לי, אני עולה איתו לחדר שלנו, מבחין בעיניים האדומות שלו והשיער הפרוע שלו, וזה צובט לי את הלב מכל הכיוונים.
"אני לא חשבתי שזה מי שהוא לו..." אמר ותפס את ידי, מתיישב איתי על המיטה.
"אני בטוח שלא, מה הוא רצה? " שאלתי, מת לדעת שהוא הצליח לשכנע את סיימון משהו
"הוא זין... כל כך זין. הוא לא מוכן לוותר לנו על מודסט, הוא אמר שלא אכפת לו מהזוגיות שלנו כמובן אבל יש מצב שמודסט יעשו משהו  אם אנחנו מתעקשים להשאר יחד, מטומטמים" הארי המשיך ואני מהנהן. אני מניח שיש לנו לעשות שיחה ארוכה עם מודסט האלו.