New year new thing,2 - larry Stylinson

Part 1

הארי אדוארד סטיילס:

"נו קדימה הארי, נשיקה אחת קטנה, לא תיתן לי?"
"אוליבר אני יודע מה אתה מנסה לעשות! אני לא רוצה אבל! " אני צווח,מרגיש שאני מתחיל לאבד אוויר מראותיי מהדמעות שזולגות על עיניי
"זה לא יכאב לך, אני אדאג לזה" הוא אמר, תפס בידי ומקרב אותי אליו שוב, רוכן לעברי ומנשק את צווארי, מנסה להתקרב למיטה יחד איתי אך אני מתנתק ממגעו בפעם השלישית
"אבל אני אמרתי לך שלא יכאב, חבל הארי" הוא אומר ועיניו מתקהות, הוא תופס בגופי חזק ומפיל אותי על המיטה, מנשק אותי באגרסיביות בזמן שאני מנסה רק להדוף אותו, דמעותיי המשיכו לזלוג בזמן שאני מבין שזה לא האוליבר שאני מכיר, זה אוליבר מסוכן,  אוליבר שלא אכפת לו ממני בכלל, שרוצה לענג אך ורק את עצמו בזמן שהצד השני בסיפור לא רוצה. אך הוא עושה זאת בכל זאת, ללא רצוני. ברגע הזה התפללתי שאמא שלי למעלה תעזור לי, ואיכשהו תוריד ממני את אוליבר שרק ממשיך להוריד ממני את בגדיי, ואני יודע שאני אכנע ברגע שהוא כבר יחדור אליי, אך נסיתי בכל קוחי, עד האחרון, בכל רגע נתון להימנע מהסיוט שנקרא אוליבר.
אך זה היה מאוחר מידי כשהוא חדר אליי בפראות, מכאיב לי, נע ללא התחשבות בכאב שהוא מחדיר אליי נפשית ופיזית, אני מרגיש איך כל פעם שאני עושה משהו שלא בא לו טוב הוא נותן לי סטירה חזקה ללחי שלי, שצרבה מכאב.
"למה? " אני שואל ברגע שהכל הסתיים, עבורו, אך בשבילי זה היה סיוט, טראומה-
אני קם בחדות ממיטתי, נושם בכבדות ומרגיש את הזיעה בכל גופי,אני מסב את מבטי ומבחין בלואי שישן ליידי, שלו מאוד.
לעזאזל! אני רוצה לצווח, להכות ברגע זה את- זין! אני קם מהמיטה בכעס ומתיח את ידי בקיר, מרגיש את הכאב החד בראשי אך מתעלם, מכה את ידי בקיר שוב ושוב
"ה-הארי? מה אתה עושה?! " שמעתי את לואי מאחוריי, מרגיש במהירות את ידיו הקטנות של לואי נאחזות בי, התפרקתי. אני מוצא את עצמי בוכה על כתפו של לואי, מוציא הכל. זו לא פעם ראשונה שאני מקבל שחזור של המקרה הזה בחלום, בתקופה שזה קרה, זה הכה אותי שוב ושוב בחלומותיי, אבי לא ידע מה לעשות, אבי לא היה בבית ברגע שזה קרה, והאשים את עצמו קשות על זה. אך זה חזר, לאחר שנים של פסיכולוג וקאוצ׳רים. לא שזה עזר, אבל בשלב מסוים זה הפסיק, ועכשיו... זה מכה אותי כמכה מחשמלת. לואי מלטף את שיערי הקצר שהספיק לארוך קצת, מנסה להרגיע אותי, מה שהכי היה עצוב, שלואי לא ידע בכלל את הסיפור הזה. לא ידע על מה הבן זוג שלו בוכה ומתפרק כרגע.
"הארי בבקשה..." אני מושך באפי, עוזב את לואי בשביל ללכת לחדר המקלחת, מביט במראה במפלצת שמולי, אני. אפי היה אדום, כמו ידיי שהיו משופשפות ועם אבק לבן מעורבב עם דם. שיערי פרוע ועיניי אדומות ומבריקות מבכי. לואי בא מאחוריי, פתח את ברז המים "הארי קדימה תשטוף את הידיים בסדר? קדימה" הרגשתי רע, אני והשטויות שלי... הערתי אותו. הוא היה עם עיגולי עייפות מתחת לעיניים, לעזאזל
לאחר ששטפתי את ידיי,  שצרבו, איך הגעתי למצב הזה?!
"אתה בסדר? " שאל ואני מוציא אנחה כבדה מסוף גרוני
"לא." אני עונה, קולי יצא צרוד ממה שחשבתי שיצא, ראשי קדח מכאב והרגשתי חלש. בבת אחת אני מרגיש את זרועותיו של לואי מסביבי,  ראשי שוקע בצווארו ומסניף את ריחו הממכר. קדימה הארי, חלום, עברת האלה, יש לך את לואי אתה לא צריך כלום יותר ולא לחשוב על המזדיין הזה אני אומר לעצמי בראשי ולוקח נשימה ארוכה ומוציא החוצה
"תודה" אני אומר לו ומנשק לצווארו
"אין על מה,  רק- תסביר לי מה זה היה?" שאל ונאנח
"אני אוכל לספר לך את זה בבוקר? כי-"
"הארי, תקשיב, אני מניח שזה קשור למשהו שרצית לספר לי מזמן... ודחית כל הזמן, אם אתה לא רוצה לספר לי- פשוט אל תספר" לואי הסב את גופו מאליי לחוץ המקלחת, עולה על המיטה וטומן את ראשו בכרית. לעזאזל! אני רוצה לספר לו.. .  אבל זו טראומה בשבילי, אני מניח שמבין זאת... אני נאנח בקול ומתקדם למיטה גם כן
"אני רציני, אני אספר לך בבוקר. זה פשוט ש- הרגע קיבלתי שיחזור של המקרה הזה ואני לא במיטבי, אז בבקשה- פשוט תחבק אותי ותן לי לישון בזרועות שלך" אני מבקש ועוצם את עיניי, נאנח בעצב. למה אני כזה דפוק? למה פשוט לא סיפרתי לו לפני שהחלום המזורגג הגיע?
"בסדר" ענה והסתובב אליי. תודה.