לואי וויליאם טומלינסון:
אנחנו נוסעים כבר בסביבות השעה ועצרנו לקנות מילקשייק, אני לא מבין לאן הארי מתכוון לקחת אותנו אבל אני לא מתלונן, במיוחד בתקופה הזו. אני מנסה כמה שיותר להיות איתו, כי אני יודע שזה הרגעים האחרונים שנוכל להיות חופשיים.
"הארי אני מתחיל לזהות את האיזור! " אני מודיע בחיוך, אנחנו נוסעים ל- אלוהים.
"מעולה! אני רוצה שנדבר על כמה דברים" ענה ולקח לגימה מהמילקשייק שלו. לדבר על מה? בגלל הפעם האחרונה שדיברנו אני נמנע מלעשות שיחות איתו. הזכרנו את העניין של הילד העתידי שלנו, וזה די... ובכן, מרתיע אותי. אני אוהב ילדים! אבל- זה מלחיץ! זו אחריות, ואני לא כזה אחראי, אבל כנראה עכשיו הוא ידגיש את זה שוב, בגלל שהארי רוצה, גם לא בלחץ על זה אבל הוא רוצה. ולכן אנחנו-
אני נושם עמוק ועוצם את העיניים וכשאני פותח אני ממול החלון שלי, מביט בצמחייה בעצב, אני לא רוצה את המצב הזה, עצוב לי שהכל מתהפך לי עכשיו, כל התכנונים.
הרגשתי את ידו של הארי על הירך שלי, אני מסב את מבטי אליו ורואה שהוא די מודאג
"מה יש? " אני שואל, אך הוא המשיך בנסיעה, התעלם מהשאלה. אז אני מסיב את מבטי שוב, עד שהגענו לנחל המוכר.
אני יוצא מהרכב עם המילקשייק ומחכה שהארי גם יצא. אותו מקום, אותו שקט, אותו זכרונות יפים ושקטים.
"המקום לא השתנה זה מטורף" אני אומר בצחקוק
"כן, העניין הוא שאף אחד לא גילה על המקום חוץ מאיתנו, כך זה לפחות נראה" ענה, הבריזה מלטפת את פניי ומעיפה את שערי לאחור, רק שהפעם השיער שלי יותר קצר. אנחנו מתיישבים על הדשא שובכן, פחות ירוק, אנחנו בשיא הגשמים, דצמבר...
"אתה זוכר שנרדמנו פה? כאילו זה היה אתמול" אמרתי בשקט, מחייך כשהזכרון עלה לזכרוני, לא היינו זוג בכלל באותו זמן.
"בפעם הראשונה שהבאתי אותך לפה התפרצתי עליך כמו מטומטם וברחתי כמו אידיוט" לפתע אמר, אני פוער את פי קצת, אני זוכר את זה, הוא צעק עליי כי שאלתי אם היו לו בנות זוג-
"פחדתי משום מה שתגלה שאני גיי, כי התכחשתי למצב שיש לי רגשות אליך, ובגלל זה פחדתי מהתגובה שלך כשתבין שאני גיי." פי נפער לרווחה, הוא אף פעם לא סיפר את הסיפור המלא "אני מצטער" סיים. אני מתקרב לגופו הגדול ומחבק אותו
"על מה? שנינו יודעים שאתה פשוט אידיוט הכל בסדר" אמרתי וצחקתי
"תודה לואי" ענה בציניות
"בבקשה אהובי המתוק, הבן של ישו הקדוש- הפסנתר שמאוהב בדג!" אמרתי, באותו רגע הבנתי שאני קצת הרבה משתגע.
הארט התפרץ בצחוק
"אני עדיין מאוהב בדג אגב! אם אבגוד בך זה רק עם דג, שתדע את זה! " אמר ואני ממשיך לצחוק
"אז יאלה נתכנן לכם חתונה" אמרתי
"כן! " צעק ושתה לגימה מהריבר שלו.
לאחר הצעקה הזו הייתה דממה, שקט, רק הנחל הזורם הושמע והבריזה הנעימה ליטפה את פניי.
"אז... מה... בקשר לתהליך-"
"אולי כדי שנעצור אותו? " קטעתי אותו, הארי ואני התחלנו לפני כמה חודשים את התהליך של הבאת הילד שלנו, אבל עם כל המצב של עכשיו... זה לא נראה טוב כרגע באופק.
"מ-מה? " שאל, הוא היה בהחלט בשוק.
"האז, תבין, אם נביא אותו, אז החיים שלו יכנסו ישר לבלגן גדול! אנחנו בעצמנו לא יודעים למה לצפות, אז מתינוק תמים שלא יודע דבר? " אני שואל, ברגע זה הארי לא הסתכל עליי, שנאתי את זה, אבל ברגע זה שנינו עמוקים במחשבות.
"אבל... לואי, זה הדבר היחיד שישאיר אותנו שפויים, שנזכור מי אנחנו, מה אנחנו, למי אנחנו שייכים, אתה לא חושב ככה? ".
YOU ARE READING
New year new thing,2 - larry Stylinson
Short Storyגמור. עונה שניה ל New year new thing "אני לא חשבתי שזה מי שהוא לו... "
