17

3.6K 140 14
                                    

פרק יחסית ארוך תהנו❤️

הוא הנהן בהבנה והושיט לי את המפתח.
"תשמרי לי על התינוקת שלי" אמר ואני גיכחתי.
"אל תדאג אני נהגת טובה " אמרתי בגלגול עניינים.
הוא התקרב אלי ומשך אותי לחיבוק ואז לחש לי באוזן , "לא התכוונתי לרכב"
אני בטוחה שהסמקתי כמו מטורפת כי ראיתי שמייקל חייך בסיפוק. הוא קרא לי התינוקת שלו? מה עובר עליו לפני שעה הוא היה כל כך יבש אליי ואפילו לא מצמץ לכיווני.  "אם את צריכה משהו תתקשרי" אמר ונתן לי נשיקה קטנה בלחי ויצא.

***
עמדתי בפתח חדרו מבולבלת מההתנהגות שלו לא מעט זמן אך לבסוף התאפסתי וירדתי לכיוון הרכב.
חוף. זה בדיוק מה שאני צריכה כרגע , להסתכל על הגלים ועל צבעו הכחול תכלת של הים בתקווה שירגיע אותי .

הייתי כל כך מאוכזבת מעצמי שנתתי לעצמי לשקוע בדיכאון שוב . בפעם האחרונה שנתתי לעצמי לשקוע מעט אמא הייתה במצב לא טוב כמו תמיד ולא עבדה . אני עבדתי באותה תקופה ומכיוון שלא הרגשתי טוב לא הייתי מסוגלת לקום לעבודה הייתי במיטה בלי חשק לאכול או אפילו לשתות במשך שבוע וחצי .

אני לא אתן לעצמי לשקוע ככה שוב למרות שאני כל כך קרובה .
אחרי נסיעה מלאת מחשבות סוף-סוף הגעתי לחוף שקט שאהבתי .
הייתי באה לפה עם אבי כשהייתי קטנה יותר ולכן לא היה חכם לבוא לפה .אני יושבת ועוצמת עיניים לרגע ומיד כל הזכרונות הרעים רודפים אותי.

אני זוכרת שישבתי עם המשפחה שלי בדיוק במצב הזה עם אמא שלי אבי ואחי הקטן ממני בשנתיים שברח מהבית לא מזמן .

הסתכלתי על נקודה ספציפית ליד הים ומיד בטני התהפכה. הזכרון הזה היה לא מזמן הוא היה לפני שלוש שנים .

אני ואבי ניהלנו שיחה ואני אפילו לא זוכרת מה אמרתי לו .הוא טען שהתחצפתי ודחף את ראשי לתוך המים כורך את ידו סביב צווארי בחוזקה ולא מאפשר לי לקום.
הרגשתי דמעה על לחיי . בחיים לא נתתי לעצמי לחשוב על זה או להעיז לחזור לפה אחר כך .

ניגבתי את הדמעה בשרוולי ועוד זכרון הכה בי .
בכיתי עד שלא שמתי לב לזמן ולמה שמתרחש סביבי .
הייתי כל כך סגורה בתוך עצמי שנכנסתי לתוך התקף חרדה בלי שום יכולת לנשום. הרגשתי תפיחה על הכתף  האחורית שלי נכנסתי להסטריה והסתובבתי בבהלה.

הבטתי בעיניי הגדולות מעלה מסתכלת עליו .
מייקל? איך הוא ידע איפה למצוא אותי ?
יופי זה בדיוק מה שאני צריכה שיתחיל לשאול מלא  שאלות .

הוא הסתכל עליי במבט מזועזע.
"אני באתי לפה כדי לצעוק עליך שכבר אמצע הלילה ואת אפילו לא טורחת לענות לי לטלפון המזדיין ושחשבתי שנרצחת אבל מה לעזזאל קרה לך?את נראת נורא" שאל בקול רציני והיה נראה מודאג .

עד שהפסקתי לבכות לכמה דקות בודדות פשוט פרצתי בבכי שוב . מייקל הסתכל עליי במבט מבולבל והרים אותי .

"בואי נקח אותך לאוטו קר פה" אמר.אילו לא הייתי במצב הזה כנראה הייתי חושבת משהו בסגנון "מה הוא מרים אותי ? אני מסוגלת ללכת בכוחות עצמי .אידיוט"
אבל מכיוון שמעולם לא הרגשתי גרוע יותר  פשוט שמחתי שמצא אותי ושהוא נמצא.

הוא הכניס אותי לרכב אחר ותהיתי מה הוא רוצה לעשות עם הרכב שאיתו נסעתי לפה אבל לא היה בי כוחות לדבר ולשאול אז כשהניח אותי במושב סובבתי את גבי לחלון כל שלא אצטרך לדבר איתו.

"תדברי איתי" התחנן לאחר כמה רגעים של שקט.מייקל?מתחנן?
"בשביל מה ?" שאלתי בפרצוף הכי אדיש שיכולתי לגייס.
מייקל התעלם משאלתי ושאל שוב ,
"מה קרה ג'ס?אכפת לי בסדר? זה מה שאת רוצה לשמוע?זה משגע אותי לראות אותך ככה" אמר בלי להביט בי ולראשונה מאז שנכנסו לאוטו הסכמתי לעצמי להעיף בו מבט.

"זה החוף שאבי  היה לוקח אותי אליו " אמרתי.
"ואת מתגעגעת אליו?למה באמת את לא אצלו לפעמים?במיוחד שאת לא מסתדרת עם אמא שלך'' אמר . כיווצתי את גבותי בבילבול. "אבא שלי..הוא עזב אותנו לפני שנתיים"
ואז הבנתי משהו . אמא לא אמרה לאית'ן שאבא עזב אותנו.

הבנתי מיד מדברי מייקל שכנראה שמע שהם התגרשו. ועכשיו סיפרתי לו את האמת מה שלא היה חכם בכל זאת זה אביו ומה אם ירוץ לספר את זה ועוד שהחתונה מתקיימת בעוד יום. ומה אם איתן יפרד מאימי? מייקל הביט בי לרגע ומיד קרא את מחשבותי כמו תמיד.

"אני לא אספר לו אל תדאגי, ואני מצטער ג'ס לא היה לי מושג הייתי בטוח שהם גרושים " אמר .
"סליחה שהפלתי עליך את זה" אמרתי.

"השתגעת ? אני רוצה לשמוע הכל רק חיכיתי לרגע שתתחילי לדבר" אמר מחייך לי את חיוכו המרגיע .

step brother-עבריתWhere stories live. Discover now