18

3.5K 128 40
                                    

"אני לא אספר לו אל תדאגי, ואני מצטער ג'ס לא היה לי מושג הייתי בטוח שהם גרושים " אמר .
"סליחה שהפלתי עליך את זה" אמרתי.

"השתגעת ? אני רוצה לשמוע הכל רק חיכיתי לרגע שתתחילי לשתף אותי" אמר מחייך לי את חיוכו .
...

"כולם מחכים לך את מוכנה לרדת כבר?" מייקל דפק לי בערך בפעם המאה על דלת חדרי .
"נו עזוב אותי אני באמצע להתלבש" צעקתי עליו בעצבים.

"עכשיו אני באמת רוצה שתפתחי" אמר בקול נמוך יותר . למה לעזזאל אני זורמת איתו ההורים שלנו מתחתנים היום וזה כאילו שלא אכפת לו . אם הייתה לי עוד תקווה קטנה לגבינו היום היא לגמרי הולכת להתנפץ.מה לעזזאל אמרתי עכשיו? תקווה לגבינו ? ממש.

"אתה מציק" גילגלתי אל עיניי ופתחתי את דלת חדרי . בחנתי את מייקל, הוא היה לבוש בחליפה ושיערו מסורק לאחור בשלימות . אפילו שלבש חליפה יכלו לראות שיש לו את הגוף הכי אלוהי שקיים.

הבטתי בעיניו הכחולות של מייקל וראיתי שהוא עושה את אותו הדבר כמוני , בוחן אותי.
שפתו התחתונה כלואה בשיניו והוא מביט בי כשמבט ממזרי על פניו  .

הוא טרק תדלת אחריו וכשהתקרב לתת לי נשיקה דחפתי אותו.
"האיפור" הסברתי כשהסתכל עליי במבט מבולבל .
"תסגור לי את הרוכסן" ביקשתי והסתובבתי. הוא סגר לי את הרוכסן וחיבק אותי מאחורה מדביק נשיקה לראשי .

הוא סובב אותי אליו והנחתי את ראשי על חזו.
"את עייפה?" שאל והנהנתי חלש נזכרת בליל אמש כשישבנו בחוף ודיברנו שעות עד הבוקר.

מייקל בחיים לא הזכיר שום דבר על איך שהוא מרגיש כלפיי והתפללתי שאני לא היחידה שמרגישה משיכה מפחידה אליו ושהבטן שלי מתהפכת כל פעם מחדש שאני רק חושבת עליו.

"מקווה שהחתונה הזאת תגמר מהר" הרמתי את מבטי אליו ואמרתי .

"לא נראה לי" אמר והביט בעיניי. "מה קרה?'' שאל לא מבין . אני שונאת את זה שהוא קורא אותי ישר .
"נדבר על זה אחר כך" אמרתי כי ידעתי שלא יניח לי עד שאספר לו, וחוץ מזה מה הייתי אמורה להגיד לו ? שאני התאהבתי בו וקשה לי בכללי עם החתונה הזאת כי קשה לי לקלוט שאמא שלי תהיה עם מישהו אחר . אני יודעת שזה מגוחך אבל תמיד הייתה לי עוד תקווה קטנה שאבא שלי פתאום יחזור ונחזור להיות משפחה רגילה ועכשיו שהיא מתחתנת ..טוב אין לזה באמת סיכוי.

"בטוחה?" שאל והנהנתי.
"אכלת היום?" שאל.
"כן אבא , נו צא לי מהחדר כבר אני חייבת לסיים" אמרתי בעצבים דוחפת אותו לכיוון הדלת.
"בסדר בסדר יצאתי"

***

הגיע זמן החופה  ואני רק חיפשתי בעיניי את מייקל . שנאתי כמה תלותית אליו אני מרגישה  בימים האחרונים ורק להיות רחוקה ממנו עצבן אותי.
אין לי מושג איך הוא עוד לא צעק עליי והתעצבן מזה , הרי זה מייקל הוא מתעצבן מהכל .

"מחפשת אותי?" מייקל שאל בחיוך מתנשא כשהוא מאחורי.
"היית מת, תהיה בשקט מתחילים" אמרתי .
מייקל הביט בהורים שלנו במבט מוזר שאי אפשר לפענח ותהיתי אם הוא חושב כמוני , שזה לא יכול לקרות בנינו .

הבטתי בהורים שלנו גם אני למרות שלא הקשבתי למילה מהטקס והראש שלי היה במקום אחר .
"את נראת מדהים" מייקל לחש לי .למה הוא חייב להגיד את זה ? ועוד עכשיו ופה בחתונה של ההורים שלנו כאילו זה לא מביך מספיק.
"תודה" מלמלתי בשקט.

"השמלה הזאת יפה עליך, למרות שהייתי מעדיף אותך בלעדיה" המשיך.
"מייקל דיי" אמרתי מתחילה להתעצבן והוא הביט בי לא מבין.יכול להיות שהוא עד כדי כך מטומטם?

כשהתחילו הריקודים מייקל שוב הופיע לידי והציע לי לרקוד .
אני חייבת לדבר איתו ולכן הסכמתי.
''אתה מוכן להפסיק כבר לבוא אחרי ההורים שלנו ישימו לב" אמרתי.

"תרגעי הם עסוקים מידי בחתונה שלהם'' אמר .

"אתה שומע את עצמך בכלל? אנחנו פאקינג אחים חורגים עכשיו באמת מייקל זה מוזר וההורים שלנו בחיים לא יקבלו את זה במיוחד עכשיו שאבא שלך שונא אותי בגלל השקרים שאמא שלי אומרת עליי"
אמרתי ביאוש.

מייקל הסתכל עלי באדישות במבט שיכל לשרוף אותי.

"יקבלו את מה? אפשר לחשוב שאנחנו יוצאים או משהו . סתם נגעתי בך קצת כי את הכי קרובה ונגישה  , את רוצה להגיד לי שחשבת שמשהו מעבר יקרה בנינו?" מייקל הסתכל עליי כאילו אני משוגעת והוא צוחק עליי.


step brother-עבריתWhere stories live. Discover now