מליפיסנט

11

אובססיה.
ככה ניתן לתאר את ג׳ס בצורה הטובה ביותר.
במהלך ההכרות שלנו, הבנתי את זה עליה. כשהיא רוצה משהו, כשהיא נדלקת על מישהו, זה הופך להיות מרכז העולם.
היא מתלהבת מהכל, היא מדברת על הכל, היא פשוט כזאת. זאת תכונה שלומדים לאהוב בה, אבל לפעמים היא יכולה להיות פשוט יותר מדיי.

כרגע, ג׳ס מתמקדת בנשף המקסים שעתיד לקרות בעוד יותר מחודש, ובמקס. באופן מפתיע, עדיין מקס.

״אז מה אתם חושבים?״ היא מסתכלת על כל אחד מאיתנו, מצפה לתשובות, על הבוקר. כרגע, אנחנו החבורה המצומצמת, הבנים (חוץ ממייקל), עדיין לא כאן, וג׳סיקה מנצלת את זה.

״אני חושבת שאת צריכה להירגע.״ אלי עונה את מה שכולנו חושבים, וחוששים להגיד בקול.
״אל תקשיבי לה, אני חושבת שכדאי לך ללכת על זה.״ ריילי מבטלת את אלי במהירות, טוב, אוליי לא כולנו מיואשים.

״תמיד אומרים שהגבר צריך לעשות את המהלך הראשון, אבל זה מגוחך, נכון?״ מישהו באמת מקשיב לה, וג׳ס קופצת על ההזדמנות להמשיך לדבר, בזמן שאני מנסה לאכול פנקייק בשקט.
״לגמרי, אנחנו לא במאה הקודמת.״ ריילי עונה, דבוקה בהתלהבות של ג׳ס.
״אבל מצד שני, אוליי הוא כן אמור להתחיל? לא בגלל שהוא בן, זה פשוט-״
״ג׳סיקה, אם לא תדברי איתו כבר, אני אעשה את זה בשבילך.״ אני מתערבת, כי מישהו חייב לעשות את זה. היא נראת מופתעת, ומהססת לפניי שהיא עונה.

״אוקיי, בסדר. אני אעשה את זה בערב, במדורה, שכולכם דרך אגב, מגיעים אליה.״ כשהיא אומרת ׳כולכם׳, היא מצביעה על אלי. המצב בינה לבין ג׳וני שוב מעומעם, והיא חסרת מצב רוח בשבוע האחרון.
כשאנחנו לא מקשיבים לג׳ס, אנחנו מנסים לעודד את אלי, והמדורה הזאת נראת כמו הזדמנות מעולה, חוץ מהעובדה שהוא יהיה שם.

״אני חייבת?״ היא שואלת, זה תורו של מייקל להתפרץ לשיחה.
״כן. אני לא נותן לך להישאר מדוכדכת בגללו שוב.״ הוא תופס בזרוע שלה כדיי לתפוס את תשומת ליבה, והיא מחייכת.
״למה אתה חייב לאהוב בנים?״ אלי שואלת, שניהם במין עולם משל עצמם כרגע.
״תאמיני לי, אם נטיה מינית הייתה בחירה, הייתי יוצא איתך מזמן, או עם הארלי.״ אני פורצת בצחוק, ריילי וג׳ס עושות כמוני. לוקחת לי שניה להסדיר נשימה, ואני עונה למייקל.

״הלוואי, בחיים לא הייתי דוחה אותך.״
״ברור, כאילו לא תדחי את כל הבנים במקום הזה, בשביל ריידן.״ הוא עוקץ אותי, וג׳ס ממהרת להחזיר לו.

״אתה יודע, נחמד לשמוע ממך דברים כאלה, על חיי האהבה של כולנו, כשאתה תמיד נשאר רווק.״
הוא מזייף עצבות, השיחות שלנו תמיד נראות ככה.
כולנו מרגישים בנוח אחד עם השני, בחבורה הקטנה שלנו, וברור לנו שאף אחד לא מתכוון לפגוע.
אבל למרות זאת, אני צריכה רגע בשביל להתעלם מההערה של מייקל, ולהתרכז בשיחה.