6

1.8K 114 66
                                    


אם אתם קוראים עם מוזיקה, ממליצה על השירים האלה בערך לפי הסדר:

Cassie- chase Atlantic
West coast- Lana Del Rey
Secret door- Arctic Monkeys

״מליפיסנט, מה את עושה כאן הפעם?״ אוקיי, ריידן לגמרי נמצא מאחורי. אני מסתובבת כדיי לראות אותו, ומנסה להיראות אדישה, למרות כל הקטע עם המעלית, שאני עדיין צריכה להתמודד איתו.

״היי.״ וואוו, תשובה מעולה.
״היי.״ עכשיו הוא כבר לא מאחורי, אלא ממש ליידי, ואני שוב צריכה להסתובב, הפעם לכיוון המעלית.
״האמת שאני לא ממש יודעת,״ אני ממלמלת. ריידן לא מתקדם, אלא מחכה לתשובה שלי.
״את לא יודעת?״
״מארי קראה לי ולא אמרה לי למה.״ אני מסבירה. ריידן מסתכל עליי, אני יודעת שהוא חושב על הסיטואציה בראש, ומנסה למצוא לה הסבר.

״כנראה שנמאס לה לגלות את הסיבות שלה.״
״היא קראה גם לך?״ אני שואלת, מופתעת. מה הסיכויים לזה?
ריידן מהנהן. ״ואני דיי בטוח שאני מאחר לה, את באה?״ שיט. עכשיו כבר אין לי ממש ברירה.
אני גם ככה צריכה פשוט להיכנס, העובדה שריידן איתי, אני לא בטוחה אם זה עוזר או לא.

אני מהנהנת, ומכריחה את הרגליים שלי לזוז לכיוון המעלית. אני רק מנסה שלא להקרין את הרגשות שלי החוצה, לא להפוך את זה לאמיתי.
הדלת נפתחת ואנחנו נכנסים, לפחות זאת מעלית גדולה, יחסית, אני חושבת. יש בה מקום לעוד עשרה אנשים לפחות, אבל אני וריידן היחידים שנכנסים אליה.
הדלת נסגרת מאחורינו, ואני משחררת נשימה שלא ידעתי שעצרתי.
העיינים שלי לא שולטות בעצמן, וזזות במהירות, למעלה, למטה, אל ריידן, עד שהוא שם לב לזה, ואני ננעלת עליו.

״מליפיסנט, קרה משהו? את שקטה יותר מבדרך כלל.״ הוא שואל, וכרגע, אני יותר מדיי לחוצה בשביל לשקר.
״המדרגות היו חסומות, ואני סוג של קלסטרופובית-״ אני מפסיקה את עצמי באמצע המשפט, ריידן מופתע. אני בטוחה שהוא לא ציפה לזה.

״את לא נכנסת למעליות בדרך כלל?״ אני לא בטוחה אם הוא צחק או לא, אבל התשובה הייתה פשוטה, לא נכנסתי למעלית כבר שנים.
אני מנענת את ראשי במהירות. ״ממש לא, אני לא סובלת מעליות.״
ריידן לא יודע מה לעשות עם עצמו, אין לו מושג מאיפה הבאתי את זה. הוא מחכה שניה אחת בדיוק לפניי שהוא עונה.

״אוקיי, בכל מקרה, אם זה עוזר לך, זה בניין חדש, המעלית סבבה לגמרי-״ אני שומעת רעש. מכאן, המוח שלי נעשה מעורפל.
ביחד עם הרעש, באה מין קפיצה כזאת, ו-פאק, אני יודעת מה זה.
המחשבות שלי לא נשארות בפנים, לא הפעם.

״אתה צוחק עליי נכון?״ אני שואלת.
״מליפיסנט-״
״ריידן אתה פאקינג צוחק עליי!״ לא הנחתי לו להשחיל מילה. הוא נראה מופתע מהמצב, אבל לא מבועת כמוני, מן הסתם, אפילו לא קרוב.

מליפיסנטWhere stories live. Discover now