מליפיסנט

24

מסתבר ששניי האנשים שלא סובלים אותי באתונה, החליטו לאחד כוחות.
ברכות לזוג החדש, אני מניחה.
בכנות, אני יכולה להגיד שזה ממש לא מעניין אותי, יש לי מספיק דברים להתמודד איתם, יותר מדיי בשביל להתעסק ברכילות מקומית.
עם זאת, מלאני לא נותנת לי לעבור, היא פיזית עומדת מולי, וחוסמת לי את הדרך.

״איך זה קשור לסיבה שהיא כועסת?״ אני מנסה לפנות לדילן, כי הוא משדר יותר הגיון ממנה.
״ברצינות? תפסיקי להעמיד פנים, ופשוט תגידי לי, למה עשית את זה?״
היא מתפרצת לפניי שהוא אפילו מספיק לענות.
אני מחליפה מבטים עם ריידן שנראה מבולבל בדיוק כמוני. בסך הכל רציתי קפה.

״אני לא יודעת מה עשיתי!״ אני מגבירה את הקול, אוליי ככה זה יכנס לה לראש.

״אתה יוצא עם מלאני?״ ריידן שואל, כנראה שלקח לו קצת יותר זמן לעכל את המצב סביבו.
״כן.״ הוא עונה, דילן נראה מתוח ועצבני, אבל אפילו לא מתקרב לרמה של הג׳ינג׳ית.
״כמה זמן?״ ריידן ממשיך בשלו, לכמה שניות מתפתחת שיחה קטנה ביניהם.
״כמה שבועות.״ הוא ממלמל.

״והיא כמעט דפקה את הכל.״ זהו, מלאני לא יכולה לשתוק ליותר מחמש שניות.
״את מוכנה להפסיק לדבר ברמזים ולהגיד לי במה את מאשימה אותי?״ כל מילה שלי רק מרתיחה אותה יותר. אני רואה את זה, אבל אין לי דרך אחרת להבין מה קורה פה.

״תקשיב, אתה צריך להתרחק מהבחורה הזאת.״ זה משפט שציפיתי שיצא מהפה של ריידן, אבל לא, דילן אמר את זה.
הוא מדבר עליי, מה לעזאל קרה כאן?
״אל תגיד לי מה לעשות.״ הוא עונה במהירות. הטון שלו חסר רגשות, דילן נרתע מזה לרגע.
״אני מנסה לעזור לך, היא לא בסדר.״
״וואוו, דילן, מה הפעם?״ אני מתערבת, אני לא מעוניינת להקשיב לשיחה עליי כמו צופה מהצד.

״פשוט תודי בזה ותפסיקי להיות זונה גדולה יותר!״
״תקראי לי זונה עוד פעם אחת, ואז באמת יהיה לך משהו לכעוס עליו.״ אני מצביעה לכיוונה.
״אל תעזי לאיים עליי אחרי מה שעשית!״ היא נעשת אדומה, ממש אדומה. אני בקושי מבחינה בנמשים של מלאני.
״אתם אפילו לא מסבירים לנו במה אתם מאשימים אותה.״ ריידן פונה לדילן, שמהנהן.

״אם היא רוצה להודות, היא תעשה את זה לבד. בתור חבר, אני אומר לך, תתרחק ממנה.״ אני נושמת עמוק, לפניי שאהיה מעורבת בעוד קטטה רבת משתתפים.
״אני לא יודעת במה להודות. להסביר לך את זה לאט יותר?״ נוצר בנינו קשר עין. דילן מהדק שפתיים.
״אני באמת לא מבינה אותך, מה הרווחת מזה? את פשוט רעה, זה ההסבר היחידי למה שעשית.״ בשלב הזה של הוויכוח, אני מבינה שמלאני לא רק כועסת.
הקול שלה נשבר באמצע המשפט, היא ברצינות פגועה.
אין לי מושג ממה, או איך זה קשור אליי, אבל משהו עובר עליה.