מליפיסנט

45

אנשים שעומדים בפני סכנות נוטים להתחלק לשלושה סוגים. נלחמים, בורחים, וקופאים.
במצב הספציפי שלי, לברוח יהיה צעד טיפשי לחלוטין.
אני לא יכולה לקום וללכת, כי יש שניי אנשים ששומרים עליי כרגע. גם אם אנסה, אין לי מושג איפה אני, או איפה ריידן, או איך להמשיך הלאה.

כשהגעתי לגיל שש עשרה, הבטחתי לעצמי שאני לא עומדת לקפוא בגללו שוב.
פגשתי את ארון רק פעם אחת מאז, כך שהמשימה לא הייתה מסובכת.
עכשיו, אני לא יכולה לשבור את המילה של עצמי.
הוא הפריע לי הרבה יותר מדיי בחודשים האחרונים, גם בלי הנוכחות שלו, אבל אני לא עומדת לקפוא.
הוא קרוב אליי יותר מדיי, למרות שאין בנינו מגע פיזי.
מהרגע שהבנתי שארון הוא מי שמצא אותי בסמטה, פעימות הלב שלי הפכו ללא סדירות, המצב עדיין לא השתנה.
אני מנסה להדחיק את כל הרגשות האלה, הזכרונות שמפלחים את המוח שלי.
זה קשה, אבל אם אני רוצה לשרוד, אני לא יכולה לקפוא.

כנראה שנשארה לי רק אופציה אחת.
זה אוליי לא נראה ככה, אבל אני מתכננת להילחם.
עקבתי אחריו למכונית, כי שוב, אני לא יכולה לברוח.
המלחמה שלי צריכה להיות שקטה, וחכמה, ניצלתי את הנסיעה אל הלא נודע כדיי לחשוב, ולתכנן את המהלכים הבאים שלי.

שומר הראש התברר גם כנהג, הוא חייב להיות מוכשר.
זה משאיר אותי עם שניי אנשים להתמודד איתם.
לא הוצאתי מילה בזמן ששהינו במכונית, גם הם לא. ארון לא ניסה לדבר איתי, ומצאתי את זה מוזר.
ציפיתי לנסיעה ארוכה יותר, אני לא בטוחה למה, אבל הופתעתי כשהמכונית השחורה נעצרה, רק אחריי כמה דקות.

כרגע, אין לי ברירה חוץ מללכת אחריהם לאן שיגידו לי, אני צריכה להבין מה קורה לפניי שאני מתנגדת, אבל אני לא מתכוונת לעשות יותר מזה לטובתם.
אני לא אגיד שום דבר שיעזור לארון, אני לא אספר כלום, אני לא אשתף פעולה, אלא אם החיים שלי תלוים בזה.
שלי, או של ריידן.
את הדקות במכונית אני מבלה בשקט מוחלט, בעיקר בדאגה.
תפסו אותי, אז אני נוטה לקבל את המציאות, ולהניח שגם הוא כבר לא חופשי.
אני לא יודעת מה בדיוק קורה איתו, ריידן חושב שנשארתי בחדר?
חוסר התקשורת בנינו מקשה על המצב, ידעתי שהיינו צריכים לצאת ביחד.
אם רק היינו ביחד עכשיו.
לא הצלחתי למצוא אותו, הלכתי יישר ליידים שלהם במקום, ועכשיו אני כלואה, בלעדיו.

אני מחליטה להפסיק גם את הרחמים העצמיים, כי אם אני רוצה לראות את ריידן שוב, אני צריכה לקבל את העובדה שכרגע אני לבד, ואין לי דרך לשנות את זה.
אני מתרכזת בעיקר בלנשום עמוק, ולהישאר חזקה.
ארון מסוכן יותר משחשבתי, וזאת פסגה שקשה להגיע אליה. עכשיו אני יודעת בוודאות שהוא קשור לניסוי הזה, אני רק לא יודעת איך.
הוא אחראי עליי כרגע, ואני צריכה להקשיב לו, מכל האנשים בעולם, בשביל הסיכוי הקטן להסתדר.