תודה לאל, הצלחתי להירגע.
אני וריידן החלטנו לאכול צהריים לפניי שנתחיל לדבר על כל מה שגילינו הבוקר.
הייתי צריכה את זה.
המוח שלי נזקק לזמן לעכל את המידע החדש, והללא ספק מבשר רעות שהוא קיבל.
בהתחלה, נכנסתי לטראנס. אחר כך, אני חושבת שנהיה מין קצר בחמשבות שלי, וכשהחלטנו לחכות עוד כמה שעות עד שניכנס לזה, הצלחתי סוף סוף לנשום.
הגעתי לכמה מסקנות.
הראשונה, אם ארצה ואם לא, ארון שריל, או אווילין, או שניהם, הם קשורים לאליוט, שקשור למארי, שקשורה לאתונה, שקשורה אלינו. בזמן האחרון כבר קשה לי לעקוב. אני יודעת שכל המחקר הזה התחיל לפניי שנכנסתי לפנימייה, אני זוכרת את התיקיות במשרד של מארי.
אתונה הייתה חלק מרכזי, אבל לא כל הסיפור.
זה נראה כאילו אליוט, אם הוא האחד שמחליט, רצה להכניס אותי לפנימייה, כדיי לבודד אותי מהעולם החיצון, ולהקל על התהיליכים שלהם.
זאת סביבת מחקר מעולה בשבילי, בשבילנו.
אתונה הייתה גם נקודת המפגש שלי ושל ריידן, אני לא בטוחה למה עשו את זה.
אין לי מספיק ידע מדעי בשביל להבין את הכוונות שלהם, אז אני אתייחס לעובדות.
מארי ניסתה לאחד בנינו בכל דרך אפשרית. אין עוד תלמידים באתונה שקשורים לזה, אלה רק שנינו. בעצם, כרגע אתונה היא סוג של חסרת תועלת.
ההורים שלי, אותם לא הצלחתי להבין.
אני עדיין לא בטוחה במה שקרה להם, יכול להיות שארון גרם להם לשלוח אותי, שהם באמת לא יודעים כלום. מה שהם עשו, יכול להיות פשוט תוצאה של בורות.
או שהם יודעים, אוליי מאיימים עליהם כמו שעשו להורים של ריידן? אוליי הם נכנעו לבקשות של אליוט?
עוד אפשרות, כמובן, היא שההורים שלי ידעו ולא היה להם אכפת. אוליי הם תומכים בזה, אוליי המדע חשוב להם, או שאליוט וארון חשובים להם.
למרבה הצער, אין לי איך לגלות מה הניע את המשפחה שלי לבצע את המעשים האלה, אני צריכה לעזוב את זה ולהתרכז בדברים שאני בטוחה בהם.
כשאני וריידן חוזרים מהמסעדה שמצאנו, שוב, דרך המדרגות, אני כבר מוכנה לשיחה הזאת. עד כמה שאפשר, כשמדובר בסכנת החיים שאורבת לשנינו.
אני נכנסת ראשונה לחדר והוא סוגר את הדלת מאחורינו.
״אנחנו צריכים לדבר על זה.״ אני אומרת, באותו הזמן, אני מחפשת את מסיר האיפור שלי.
התאפרתי הבוקר, לא כי רציתי, אלא כי הרגשתי צורך לסדר את הצוואר שלי.
עכשיו אנחנו היחידים בחדר, ואני יכולה להוריד את זה, ולהספיק לבחון את הנזק.
״את מרגישה יותר טוב?״ אני מסתובבת אליו לשניה אחת, מחייכת ומהנהנת.
״כן.״ אני מוודאת שריידן מאמין לי, וחוזרת להתמקד במה שניסיתי לעשות.
״אוקיי, יש לך כיוון?״
״יש לי כמה.״ אני עונה בהיסח דעת קל.
אני מחליטה לצאת מהשירותים ולהוריד את הקונסילר בכיסוי גבוה, מהצוואר שלי, בנוכחותו. אני נעמדת מול המראה ומרטיבה צמר גפן.
YOU ARE READING
מליפיסנט
Любовные романыחלק ראשון בסדרה- גמור 💗 להארלי יש הרבה בעיות. כל כך הרבה בעיות, עד שהיא הגיעה למצב שבו היא אמורה להישלח למוסד עבריינים צעירים. אבל להארלי יש עוד משהו, מוח מפותח יותר ברמה משמעותית מאחרים. החוכמה שלה מצילה אותה, והיא מגיעה לפנימייה מיוחדת, שבנויה...
