יום לאחר מכן, אני מרגישה שיפור.
נרגעתי, בערך, כי למרות כל מה שגילינו, יש לי ולריידן לאן להתקדם.
אנחנו לא במבוי סתום, אנחנו נגיע לכספת הזאת, ומה שיהיה בתוכה, זה יעזור לנו להתקדם.
באתונה הסתירו את זה מריידן, לכן, חייבת להיות לכספת משמעות. הם לא רצו שהוא ידע על קיומה, אבל פרצנו למשרד של מארי, ובסוף השבוע הקרוב נגיע גם לשם.
קיבלתי תשעים ושבע בספרות, עוד מבחן אחד מאחורי, ויש לכיתה שלנו שבועיים חופשיים מלחץ.
זה משהו נדיר באתונה, שבועיים שלמים בלי אף עבודה להגשה או מבחן? בדיוק מה שאני צריכה כדיי להתמקד ולמצוא דרך לצאת מפה.
בהתחלה, כנראה שפעלנו בדיוק כמו שציפו מאיתנו, לא חשדתי במטבח, או במעלית, אבל עכשיו המצב שונה.
שנינו לא מפגרים, הבנו שקורה כאן משהו, ומצאנו דרך להבין את זה, בלי שמארי תדע.
איבדתי את הכבוד שלי לאישה הזאת.
הייתי בטוחה שהיא נחמדה, ביחס למנהלים הקודמים שלי, היא באמת כזאת. היא אפילו ניסתה לנחם אותי כשכעסתי על ההורים שלי, כנראה שגם זה חלק מהכל.
מארי המנהלת של אתונה ומארי מהשיחה ששמענו בטלפון זרות זו לזו, הראשונה מזוייפת, והשניה אמיתית.
אני אמנע משיחות עם שתיהן, ליתר ביטחון.
״שבועיים שלמים, אני לא מאמינה לזה.״
ג׳ס ברקיע השביעי מאז שבדקנו את לוח המבחנים למחצית הקרובה.
בנוסף, היום שלישי, אנחנו בארוחת צהריים, ואחריה אין עוד שיעורים.
חיכיתי להפוגה הזאת בשבוע, אני אוהבת את איך שבימי שלישי כולנו מסיימים מוקדם, ברור לי שההגדרה למוקדם שונה באתונה מהשכונה הישנה שלי, אבל כבר התרגלתי לזה.
אלה וטייט, למשל, טוענות שהחיים בפנימייה שלי לא הגיוניים, וזה עוד בלי שהן יודעות חצי ממה שקורה כאן.
אני מגיעה לכל הימים, ולכל השיעורים, כל הזמן, זה פסיכי במחשבה לאחור, אבל זאת המציאות של כולנו, כאן זה נורמאלי.
עוד משהו שלה וטייט ציינו, זה שריידן הוא אחד מהאנשים היפים ביותר שיצא להם לראות, סוג של, בהתחשב בעובדה שהן עוד לא פגשו אותו במציאות. הן חיות מתמונות וסיפורים שאני מספקת להן.
לא שמרתי על קשר עם אף אחד אחר, היו לי יותר חברים, אבל רק אלה וטייט באמת נשארו כשעברתי לכאן.
הן שונות בתכלית מהחברים החדשים שלי, אני שונה ממי שהייתי, אז אפשר להבין את זה.
שתיהן מאושרות בשבילי, אלה אמרה שאף פעם לא דיברתי על בנים כמו שאני מדברת עליו, שוב, הגיוני, אף פעם לא הרגשתי עם אחרים את מה שאני מרגישה אליו.
זה מעבר לכל דבר שחוויתי, אנחנו מכירים רק כמה חודשים, ואפילו לא שכבנו, ככה שזה מוזר לחברות הישנות שלי, לשמוע אותי מספרת עליו כל כך הרבה.
״זה חלום. ברצינות.״ גם ריילי מתרגשת, כולנו בסוג של מצב רוח טוב.
״אנחנו צריכות ללכת ולקנות כבר שמלות לנשף. ננצל את הזמן הפנוי בשישי.״ לא, זה בעייתי.
״שישי הקרוב?״ אני שואלת אותה, וג׳סיקה מהנהנת.
״כן, למה?״
״לא נראה לי שאני יכולה.״
אני מסבירה, גורמת לג׳ס ולריילי ללטוש בי מבטים.
YOU ARE READING
מליפיסנט
عاطفيةחלק ראשון בסדרה- גמור 💗 להארלי יש הרבה בעיות. כל כך הרבה בעיות, עד שהיא הגיעה למצב שבו היא אמורה להישלח למוסד עבריינים צעירים. אבל להארלי יש עוד משהו, מוח מפותח יותר ברמה משמעותית מאחרים. החוכמה שלה מצילה אותה, והיא מגיעה לפנימייה מיוחדת, שבנויה...
