מליפיסנט

38

אני לא מקבלת פתק הבוקר.
בפעמים הבודדות שבהן ריידן ישן בחדר שלי באתונה, או להפך, מסיבה לא ברורה, השארנו פתקים אחד לשניה.
בכל יום מחדש היינו צריכים לצאת מהחדר השני ממש לפנות בוקר, כדיי לא להיתפס, עכשיו המצב שונה.

אני לא מקבלת פתק כי ריידן נמצא ליידי.
אני לא רגילה ללקום ליד אנשים אחרים, ובדקות הראשונות של הבוקר המוח שלי עדיין חולם, אני לא מרגישה מציאותית. למען האמת, אני עלולה להיות בחלום ממש עכשיו.
הזרועות שלו עדיין סביבי, אני לא חושבת על לזוז בלי להעיר אותו, אין לי מושג מה השעה, אבל כנראה שזה מוקדם מדיי כדיי לחשוב על אחרים.

באמת ברחנו מאתונה?
אירועי השעות האחרונות נופלים עליי במכה אחת, למרות זאת, אני לא מעכלת את המציאות.
אני צריכה לקום מהמיטה, וקפאין, בשביל להיות בטוחה במה שקורה סביבי.
אני בקושי זזה. התנועה הכי קטנה שלי מעירה אותו.

אני מנסה לצאת מהמיטה ולהניח לריידן לישון, אבל הוא לא מאפשר את זה. שיהיה, עכשיו זאת אחריות שלו.
במקום לעזוב אותי, ריידן מצמיד אותי אליו, אוליי הוא עדיין ישן? אני לא בטוחה בזה, כי אני לא רואה אותו, נשארנו בערך באותה בתנוחה שבה נרדמתי, הגב שלי שוב צמוד לחזה שלו, היידים שלו מחבקות את המותניים שלי, ועכשיו, הוא מושך אותי אחורה.

אני מנסה להבין מה קורה עד שאני שומעת אותו, ומבינה שהערתי את ריידן.
״בוקר טוב, מליפיסנט.״ הוא ממלמל, אף פעם לא שמעתי אותו ככה.
אני חושבת שזה הדבר הכי מקסים ששמעתי, אי פעם, בערך.

״סליחה שהערתי אותך.״ אני כמעט לוחשת.
החדר כבר לא חשוך, כמות קטנה של אור חודרת דרך הווילונות שמסתירים את המרפסת.
״תעירי אותי כמה שאת רוצה.״
הוא מבטל אותי, ואני מגחכת. הוא נשמע שונה מבדרך כלל, כנראה שגם ריידן צריך כמה שניות כדיי להתאפס.
אני נושמת עמוק, ומסתובבת אליו, פתאום אני צריכה לראות אותו. המבטים שלנו נפגשים, אני חייבת שניה כדיי לנשום. השיער הארוך שלו מבולגן, בצורה שמסתירה מעט את העיינים שלו. הוא בלי חולצה, והזרועות שלו עדיין סביבי.
איך מישהו יכול להיות כזה יפה כשהוא רק מתעורר?
הלב שלי מדלג על כמה פעימות, אבל אני מצליחה להתעשת כשאני פוגשת את הבעת הפנים שלו.
״ריידן?״
״מליפיסנט?״ הוא מחקה אותי. מי שמדבר איתי כרגע שונה מריידן שאני מכירה. הוא שקט יותר, ושמח יותר. משהו בפנים שלו פשוט רגוע, כאילו הוא שכח מכל שאר העולם.

״אתה מוזר כשאתה עייף.״ אני מציינת, והוא מחייך.
אלוהים, אני מקווה מאוד שזה לא חלום.
אם הוא לא באמת מסתכל עליי ככה, והכל בראש שלי, אני לא מעוניינת להתעורר.