מארי מתעלמת מאתינו באופן רשמי.
עברו יומיים שלמים, והיא לא ניסתה לדבר איתי או עם ריידן. התגובה שלה, או יותר נכון, חוסר התגובה שלה, רק מדאיגה אותי יותר.
לא ברור לי למה היא לא אמרה כלום, העניין הזה כביכול נעלם, אבל ראינו את האנשים שלה, הם עקבו אחרינו, כנראה שלאורך זמן, זה קרה וקשה לי להעמיד פנים שלא. השהיה באתונה מתחילה להלחיץ אותי, אני לא אוהבת את האווירה המוזרה הזאת.
לי ולריידן בקושי היה זמן לדבר על זה.
שנינו אבודים לגמרי, לאף אחד מאיתנו אין התחלה של הסבר למצב, ואני מנסה להתעלם מזה. אני רוצה להמשיך בשגרה כמה שאפשר, אבל זה משתלט עליי. בימים האחרונים, אני לא מאופסת. אני לא מצליחה להקשיב לג׳ס, או מייקל, או כל השאר, כי המוח שלי עסוק מדיי בעצמו.
היום, אני דווקא חייבת לעזור להם. זה יום ההגשה של הפרויקט בכימיה, אני וריידן הגשנו אותו כבר אתמול, אחריי שרציתי לסדר עוד כמה דברים אחרונים, וריידן נכנע כשהוא הבין שאני לא משחררת את זה.
ג׳סיקה מתכננת לחכות לדקה האחרונה של יום הלימודים, מייקל מתכנן לקפוץ מהחלון. הם המקרים הקיצוניים הפעם, אלי וריילי מצליחות להסתדר.
״אני שונאת את היום הזה.״ הכיתה רועשת, אני בקושי שומעת את ג׳ס, אבל מהנהנת.
״יש לך עוד כמה שעות, ושיעור כימיה שלם.״ אני מנסה לעודד אותה, בפעם החמישית בערך.
״כן, את צודקת. אני יכולה לעשות את זה.״
״זאת הגישה.״ אני מחייכת אליה.
״מה אתן חושבות שיקרה, אם אני אחנוק את ולריה?״ הקול של מייקל נשמע מאחורי, הוא עובר אותי ומתיישב על השולחן שלנו.
״אני חושבת שמארי תחנוק אותך.״ ג׳ס ממהרת לענות, התשובה שלה מזכירה לי את הדברים שאני מעדיפה לשכוח, אבל אני צוחקת בכל זאת.
״אתן יודעות מה הגשנו? אסון.״ מייקל אומר ביאוש, הוא מעביר את היד בשיער שוב ושוב.
״לפחות הגשתם משהו.״
״אני אקבל ציון סביר, ביחס לעובדה שעשיתי כמעט לבד עבודה בזוגות.״ הוא נאנח.
״זה בטח היה נורא.״ אני אומרת, מייקל מהנהן, אני יודעת שהוא מת מעייפות, טון הדיבור שלו מסגיר אותו.
״אני כל כך מקנא בך. עבדת עם פאקינג ריידן, ואני לא מתכוון לזה, כי ריידן שלך ואני למגרי תפוס, אבל הדברים שהייתי עושה כדיי להיות לבד בחדר עם הבחור הזה-״
״מייקל, היא הבינה.״ ג׳ס קוטעת אותו, ואני מגלגלת עיינים.
אני לא יודעת איך לתאר להם את המצב ביני לבין ריידן, אז אני פשוט לא עושה את זה.
אני לא יכולה לספר על הנשיקה שלנו, או על הבריחה מאתונה, או על כל דבר משמועתי אחר, שמסביר את הקטע הזה בנינו.
״הוא פשוט סוג של גאון, בגלל זה העבודה לא הייתה לי סיוט כמו לכם.״ אני משמיטה את הפרטים החשובים, אבל גם זה מספיק.
״מפתיע אותי שהצלחתם להתרכז בעבודה, עם כל המתח המיני מסביבכם.״ אני מנסה לשמור על הפה שלי סגור, ג׳ס לא מצליחה לעשות זאת.
YOU ARE READING
מליפיסנט
Romanceחלק ראשון בסדרה- גמור 💗 להארלי יש הרבה בעיות. כל כך הרבה בעיות, עד שהיא הגיעה למצב שבו היא אמורה להישלח למוסד עבריינים צעירים. אבל להארלי יש עוד משהו, מוח מפותח יותר ברמה משמעותית מאחרים. החוכמה שלה מצילה אותה, והיא מגיעה לפנימייה מיוחדת, שבנויה...
