מליפיסנט

32

אני- היי, אני צריכה אותך
אלה שלי- היי בייב, נחמד לשמוע שאת חיה
אני- אני יודעת, יש בלאגן
אלה שלי- תסבירי
אני- אני צריכה תעודות, איך זה בתור הסבר?
אלה שלי- נשמע שיש לנו הרבה על מה לדבר
אני- אפשר לומר
אלה שלי- אני מתקשרת

״חכה רגע, היא רוצה להתקשר אליי.״ אני אומרת לריידן. כרגע, שנינו יושבים בחדר שלי, ומנסים לארגן תעודות זהות מזויפות.
זה לא אמור להיות בעייתי, לא עם הקיום של אלה.
היא מקושרת לאנשים, והיא השיגה תעודות לבערך חצי מהחברים שלי.
אני גם לא חושבת שהיא תשאל שאלות, לא יותר מדיי.

הטלפון שלי מצלצל, אני מביטה בריידן כשאני עונה, ולוחצת על רמקול.
אני יושבת על המיטה, נשענת על הקיר מאחורי, כשהוא עומד מולי.

״היי.״ אני ממלמלת, אלה נשמעת אנרגטית, מאוד.
״למה לעזאזל את צריכה תעודות? למה שתיים?״ היא שואלת.
״שלום גם לך.״ אני עונה לה, חצי צוחקת. לא דיברתי איתה ועם טייט כבר כמה זמן, הייתי עסוקה מדיי בדברים אחרים, התרחקתי מכולם, גם ממנה.
עם זאת, אני ואלה יכולות לא לתקשר במשך חודשים, ואז להיפגש ולהתעדכן כאילו כלום לא קרה.
כנראה שככה זה עובד כשאתן חברות במשך יותר מעשור.

״מי שמדברת.״ היא עונה, ואני מגלגלת עיינים.
״את נעלמת לי לשבועות, ומבקשת תעודות זהות בלי להסביר למה.״ היא ממשיכה בשלה, אוליי הגיע הזמן לקטוע אותה.
״זה סיפור ארוך.״ אני אומרת, היא שותקת לרגע ועונה.
״מי צריך תעודה חוץ ממך?״ היא שואלת, ואני נושמת בהקלה.

״זוכרת את ריידן?״ אני עדיין מסתכלת עליו, המבט שלו כשאני מזכירה אותו אותו מצחיק אותי.
״אחותי, את מדברת עליו הרבה יותר מדיי, אי אפשר לשכוח.״ ועכשיו המבט שלו גורם לי להסמיק. פאק.
״נחמד לשמוע.״ הוא אומר, נהנה מהסבל שלי, ומתיישב ליידי. אני נאנחת ומנתקת את קשר העין שלנו.
ריידן, בתגובה, מתקרב אליי, מניח את הזרוע שלו סביבי, ומצמיד אותי אליו.
אני עדיין כועסת כשאני משעינה את הראש שלי על הכתף שלו, אני מקווה שהוא יודע את זה.

״למה לא אמרת לי שאת לא לבד בחדר?״ אני פותחת את הפה כדיי לענות, אבל אלה ממשיכה למלמל.
״רגע, שיט, היי ריידן.״ 
״היי אלה, מליפיסנט מדברת גם עליך.״ הוא עונה לה בקלילות שרק מעצבנת אותי יותר.
״מליפיסנט? אז היא אמרה את האמת-״
״בכל מקרה.״ אני קוטעת את השיחה שמאיימת להתחיל.
״אנחנו צריכים את זה עד חמישי הבא.״ אני מדברת ומבינה שנשאר בקושי שבוע לנשף.
״את יכולה לצאת רק בימי שישי, נכון?״