זה חייב להיות אנחנו

פרק ראשון

קמתי בבוקר עייפה מתמיד אבל מיתרגשת כמו ילדה קטנה זה היום הראשון בבית ספר החדש!אני מקווה מאוד שאני יצליח להיתחבר שם למרות שקשה בלי בר ודניאלה😔
אז..אני נוי אני בת 16 עברתי מתל אביב לבאר שבע במהלך החופש הגדול החברות הכי טובות שלי הן בר ודניאלה אני מיתגעגעת אליהן מאוד פעם אחרונה שראיתי אותן הייתה ליפני חודש,אין לי חבר..אני אחרי פרידה קשה.. נחזור לסיפור,קמתי כאשר צילצול השעון מעיר אותי הלכתי לצחצח שיניים ולהיתקלח יבשתי את השיער עם המגבת והלכתי לבחור בגדים. לאחר חצי שעה של בחירה לקחתי גינס שחור גבוה עם קרעים חולצה בית ספר שחורה הכנסתי לתור המיכנס ומעל ג'קט גינס שחור קצר,נעלתי אולסטר לבנות ועשיתי בייביליס בקצוות שמתי אייליינר שחור ואודם אדום בהיר,לקחתי את תיק הבית ספר של ג'נספורט בצבע בורדו לקחתי את הטלפון וירדתי למטה,לקחתי את הסנוויץ אמרתי לאמא שלום ויצאתי..
התחלתי ללכת לכיוון התיכון וקיבלתי שיחה מבר
אני: "ברושששש"
בר ודניאלה: "יפה שלנוווו"
אני: "דניאלוש ברוש אני מיתגעגעת אליכן רצחח"
בר: "איך שם?עיר עם הפושעים הכי גדולים שם.."
לא שמעתי את בר כי בהיתי בחבורת ילדים ערסים כאלו עבריינים אבל הם כל כך חתיכים שלא יכולתי להפסיק לפתע אחד מה היסתכל לכיווני וקרץ לי..
בר: "נוי תענייי"
אני: "אני יחזור אליכן טוב?ביוש"
וניתקתי לפתע אחד מהם גבוה שיער שטני ועיינים בצבע-כחול-ירוק ניגש אליי ואחריו עוד חמישה נערים בגילו..
הוא: "את חדשה בשכונה נכון?"
אני: "כן..לא עיניינך"
הוא:"למה את תוקפת?"
אני: "אני רגילה ליתקוף,בעיות?"
הוא: "איזה קטע..גם אני"
אני: "יופי רוצה כיף?תתרחק"
הוא: "את יפה כל כך הכי יפה בבאר שבע שראיתי"
הוא היתקרב והצמיד את גופו לשלי
אני: "יש לך שלוש שניות להתרחק"
נער אחר גבוה שלבש חולצה של אמבר קומברי וגינס עם קרעים ונעל נעליי טימברלנד פנה אליי
הנער השני : "דברי אליו יפה..למה מה תעשי לו?את יודעת מי אנחנו?"
אני: "ביקשתי שיתרחק נכון?לא מעניין מי אתם"
הנער הראשון אמר שקוראים לו מאור והיתקרב אליי יותר
אני: "לא היה ברור בפעם הראשונה?"
אחד הנערים: "תירגעי עם הדיבור שלך..לפני שתיצטערי על זה"
מאור: "תירגע אחי..מה היא כבר תעשה לי?"
אני התעצבנתי והורדתי למאור אגרוף חזק שגרם לו להיתקפל ואמרתי "אומרים לך להיתרחק תתרחק"
הנער עם נעלי הטימברלנד : "לכי לתיכון שלך תישאלי מי זה עומרי שגר בשכונה שלך.. תיזהרי ממני..אמר ועזר למאור לקום.. מאור צחק
אני: "מה מצחיק אותך?" אמרתי בטון עצבני וכולם צחקו
אני: "חבורת ערסים חשים תצמכם מיצידי תהיו המנהלים של העולם התחתון אני לא יזהר ממכם" הם היסתכלו אחד על השני במבט של "איך היא יודעת?"
עומרי: "בואי נלווה אותך לתיכון שלך אנחנו גם לומדים שם"
אני :"אני לא צריכה אותכם איתי" והלכתי. ניכנסתי לתיכון שהיה ענק הלכתי ללוקר בזמן שכולם נועצים בי מבטים של "איזה כוסית" וכמה קרצו לי..חייכתי וניכנסתי לכיתה פתאום הרגשתי מישהו נוגע לי בגב ולא האמנתי..