והנה הוא שוב חוזר.
הקול הזה בראשך שלא נותן לך מנוח.
ועוד יום עובר
ולך לא נותר עוד כוחאז את פונה אל מכר קרוב
שיסלק הפחדים מליבך
והוא אומר לך שהכול טוב
ונועץ סכינים בתוכךאת לוקחת צעד אחורה
לא לזאת ציפית
ומוסיפה על עורך שורה
כי לא לזאת קיויתשוב לבד
שוב כואבת
ניסית והצלחת
ושוב נופלתאהבת
נתת
חיבקת והקשבת
וכשנגמר היום
בגפך נותרת.

YOU ARE READING
מסכה כואבת
Poetryלפעמים כשהקירות סוגרים עליך מכל הכיוונים, כשאתה מרגיש שאתה נופל ואף פעם לא נעצר, כי אין קרקע תחתיך שתתפוס אותך, ואתה מסתיר את הרגשות מפני העולם, אבל בכל זאת מתוסכל כשאף אחד לא רואה עד כמה שבור אתה - הדמעות שלך הופכות למילים שננסכות על הדף בייאוש...