מסכה כואבת

מסכה כואבת 1

...בין קירות, בחשכה מאוחרת,

את תשבי ותביטי מעלייך, לספור כוכבים.

בדממה עייפה, בלתי נגמרת,

את תחפשי את אלו שעוד אוהבים.

ואת תתקרבי ברגע, ותתנתקי בשניות, ואף אחד לא יוכל להיכנס עוד.

את תשברי ותישברי, לא מנסה כבר להיות, ומנחל מוכתם תפסיקי לפחוד.

ולמה לא תתהי- היכן הענן, שעל כפיו לשלום אותך יביא?

ומי אז יהיה שם, כשיגיע היום, שבו על האור בתוכך תחשבי?

וגם כשהדלת סגורה - החלונות שבורים, ואין מאמץ שוב לחדור לליבך.

כי החומה נסדקה, וטחב החל לצמוח, ובקרוב עוד נשמע את יופיו של שירך...