עיניים.
שראו את הכול. שהבינו הכול. שזוכרות דברים שמשוועת לשכוח.
אוזניים.
ששמעו צעקות שהקפיאו הזמן.
ששמעו אותו מטפטף מבעד לחתכי אחיו.
שנצרו בתוכם את הנגינות הכי רגישות.
פנים.
שמכילות ושומרות בתוכן הכול. ינצרו את הסודות הכי גדולים ואת הרגשות הכי יפים מפני העולם.
בחשש.
שלא ינפצו את הרוך התמים. שלא יטמאו את הטוהר שבפנים, שנותר כלוא שם במשך שנים.
עולם.
עולם של עיניים, אוזניים ופנים.
עולם של סודות, מסיכות ושקרים, בחשש מעצמינו, את הטעם לחיים אנו מאבדים.
משונה.
אם יקום אחד שלמסיכה יסרב. אם שונה ומוזר לא יסתיר שהוא אוהב.
האם יימחץ בידי חוקי החברה? או שמא ינפצם והאמת שוב תפרח בגדולה?
YOU ARE READING
מסכה כואבת
Poëzieלפעמים כשהקירות סוגרים עליך מכל הכיוונים, כשאתה מרגיש שאתה נופל ואף פעם לא נעצר, כי אין קרקע תחתיך שתתפוס אותך, ואתה מסתיר את הרגשות מפני העולם, אבל בכל זאת מתוסכל כשאף אחד לא רואה עד כמה שבור אתה - הדמעות שלך הופכות למילים שננסכות על הדף בייאוש...
