אז החלום המריא לשמיים, ואור חדש ניצת בעיניים, והכול סביב פורח.
פרפר פרש שוב כנפיים, ותקווה שוב חיברה בין השניים, ומאור עיניהם שוב זורח.
והכול נהדר, וגם אם נשבר, יש בנו הכוח לתקן.
ויש ששומע, ויש שיודע, ויש ששומר על הקן.
רגע של אושר קיבלנו, ואת העצבות מעלינו השלנו, והכול בהרמוניה סובב.
ואז לראשונה בחייו, לב שבור וכואב, פוגש מולו לב חם ואוהב.
YOU ARE READING
מסכה כואבת
Poetryלפעמים כשהקירות סוגרים עליך מכל הכיוונים, כשאתה מרגיש שאתה נופל ואף פעם לא נעצר, כי אין קרקע תחתיך שתתפוס אותך, ואתה מסתיר את הרגשות מפני העולם, אבל בכל זאת מתוסכל כשאף אחד לא רואה עד כמה שבור אתה - הדמעות שלך הופכות למילים שננסכות על הדף בייאוש...
