My Prisoner

פרק 5

דפיקות נשמעות על הדלת אך אני לא חושבת על לקום ולפתוח אותה , הדלת נעולה כך שמי שנמצא מאחורי הדלת לא יוכל להכנס.
ראשי קבור בין הכריות וגופי מכוסה בשמיכה עד הצוואר , איך אני אמורה לסבול את הנוכחות של האישה הזאת בבית שלי? לפני שהכרתי את ריאן הבית שלי היה נראה גדול לי מדי , הרגשתי לבד , אבל עכשיו אני מרגישה שהוא קטן מדי , שאני אראה אותה ואותו בכל מקום שאלך וזה משגע אותי. למה זה כל כך מפריע לי?
עוד דפיקה בדלת.
״בלונדה תפתחי לי״ שמעתי את הקול של ריאן מבעד לדלת , מה הוא רוצה ממני עכשיו? ושיפסיק לקרוא לי בלונדה!
״לך מפה ראין, השעה שתיים לפנות בוקר״ אני אומרת , אני לא מוכנה לראות אותו עכשיו , ״אני יודע שאת כועסת עליי , ואני יודע שמאוחר ,אני רק רוצה לדבר כמה דקות״ הוא אומר ברוגע, רגע , הוא יודע שאני כועסת עליו על מה שראיתי לפני שעה בערך? ״איך אתה יודע שאני כועסת?״ שאלתי בלי לחשוב ומיד סגרתי את פי עם ידי , לעזאזל למה אני פולטת מילים בלי לחשוב?! ״כי אולי הוצאת עליי את כל עוצמת הקול שלך היום בחצר?״ אה. איזו סתומה אני , אני כועסת עליו גם על זה! על כמה שהוא כפוי טובה! ״בדיוק בגלל זה כדאי לך ללכת, אני לא רוצה לדבר איתך״ אמרתי בקול מעוצבן , אני לא יכולה לסבול אותו כבר ״אליסון תפסיקי להתנהג כמו נערה מתבגרת ותפתחי לי את הדלת״ הוא אומר ביאוש ״אבל אני נערה מתבגרת ריאן! אני לא יכולה להתנהג אחרת וזאת מי שאני, אם כל כך קשה לך לדבר עם נערה מתבגרת ודרמתית כמוני אתה מוזמן ללכת למליסה שלך!״ אני צועקת ומרימה את ראשי מהכריות , למה הוא כל כך מעצבן?! למה הוא לא יכול לעשות כפי שאני מבקשת ממנו?? אני מרגישה כל כך עצבנית שבאלי לשבור משהו.
לפתע הדלת נפתחה , ובפתחה עומד ריאן עם מבט מרוצה ״מה? איך?״ שאלתי לא מבינה איך הוא פתח את הדלת? ״יש לי את הדרכים שלי״ הוא אמר ונכנס לחדר , הוא סגר את הדלת אחריו ונעמד מולי בידיים שלובות. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי וקברתי את ראשי שוב בכריות ״אני באתי להתנצל״ הוא אמר ורגע מה? להתנצל? ריאן? הרמתי מהר את ראשי מהכריות וחיכיתי שישנה את מילותיו , אבל פניו היו רציניות, הוא התכוון לזה. ״להתנצל?״ שאלתי והתיישבתי ״כן. את צודקת את עזרת לי לצאת מהמקום הזה ואמנת בי, את היחידה שלא שפטה אותי.. אני נראה די מאיים וזה קל לחשוב שאני פושע , קל לחשוב שאני אנסתי מישהי.. הוצאת אותי מהמקום הנורא הזה ונתת לי להשאר בבית הענק שלך , אז אני מבקש סליחה על זה שצעקתי עלייך , ובנוסף אני מודה לך. זה לא מובן מאליו״ הוא אמר את נאומו וואו. לא היו מילים בפי , זה ריאן שעומד פה מולי? ניסיתי להגיד משהו אך לא פתחתי את פי. רק הנהנתי בהבנה. ריאן התקרב אליי והרים את ראשי בעזרת ידו , הבטנו זה בזה כמה רגעים, הוא התקרב לפניי והצמיד את שפתיו ללחי שלי , חשמל עבר בכל גופי וצמרמורת נעימה עברה במורד גבי , הוא התנתק ממני , נתן לי מבט אחרון , ויצא מהחדר. משאיר אותי המומה עם עקצוצים נעימים בלחי..

********

אני קמה בבוקר עם אנרגיות די טובות שהפתעתי את עצמי איתן. נמאס לי לכעוס על שטויות , אני רוצה להיות מלאת שמחת חיים כמו שתמיד הייתי. אני קמה מהמיטה ועושה את אירגוני הבוקר שלי. לבשתי חצאית עור לבנה וחולצת בטן אדומה , נעלתי נעלי עקב אדומות והתאפרתי. סידרתי את התיק הבטתי שוב במראה , אוהבת את מה שאני רואה , ויצאתי מהחדר.