My Prisoner

פרק 27

״ריאן די״ אמרתי ודחפתי אותו ממני בעדינות. ״מה?״ הוא הביט בי בבלבול וניסה להתקרב שוב. ״אתה לא יכול פשוט לבקש ממני סליחה ואז לנשק אותי ולצפות ממני שאסלח לך כל כך מהר. אני סלחתי לך יותר מדי פעמים.. ואתה ממשיך לפגוע בי.״ אני אומרת כשעיניי מתמלאות בדמעות, כמה עוד אני יכולה לבכות בגללו? ״על מה את מדברת? לפני שניה צחקקת איתי וזה היה נראה שסלחת לי״ הוא אמר כועס מעט וניסה להתקרב, אך שוב מנעתי ממנו.
״אני שיכורה ריאן! זה ברור שאצחקק מדברים שהם לא מצחיקים. אתה ניסית לנקום בי!״ אני צועקת, אני יודעת שאני כנראה נראת כמו משוגעת עכשיו.. זה מה שקורה כשיש יותר מדי שוטים של טקילה בדמי.. ״מה? מתי ניסיתי לנקום בך?״ הוא אמר בבלבול וגיחכתי בזלזול. ״מתי? אתה הבאת לפה את מליסה! נתת לה לשבת כל כך צמוד אלייך, להעביר את ידיה על החזה שלך! למה? בגלל שיצאתי לפה עם ג׳וני?״ שאלתי כשהאכזבה נשמעת בקולי. הכעס עבר בעיניו אך הוא ניסה לשמור על רוגע. ״אני לא ידעתי שתיהי פה״ הוא הסביר ״זה לא משנה! אתה יצאת איתה! זה לא משנה לאן!״ אני ממשיכה מעיפה את ידיי באוויר. ״היא חלק מהחברים שלי אני לא יכול להגיד לה פשוט לא לבוא!״ הוא התפרץ. איבד את סבלנותו.
״זה לא נותן לה את הזכות לגעת בך!״ אני צועקת ומביטה בו בכעס. הוא אוחז חזק בשיערו , כאילו עומד לקרוע את כל השיערות מראשו.
״א--״ הוא התכוון להגיד ונאנח. לא היו מילים בפיו. ברור שלא יהיו. הוא יודע שאני צודקת. מה שאמר אחרי, גרם לכל העצבים שלי לעלות אפילו יותר.
״גם ג׳וני הזה נגע בך.״
הבטתי בו המומה. ״בגלל שהוא שם על הכתף שלי את הזרוע שלו? ככה הוא מראה חיבה! אנחנו ידידים! ואני והוא לא היינו שנים בזוגיות כמוך וכמו מליסה!!״ צעקתי עליו את זעמי. איך הוא מעז להשוות בכלל בין ג׳וני למליסה?!
הוא גיחך בזלזול. ״זה ברור שהוא דלוק עלייך ורוצה אותך! ועם איך שאת מגנה עליו זה נראה שגם את! מי יודע? אולי הוא יצליח להזרים אותך לתא בשירותים של המועדון היום!״ הוא צועק. מעדתי מעט אחורה, מרגישה שהמילים שלו הכו בי חזק. ״אתה לא פאקינג אמרת את זה עכשיו״ אמרתי בקול רועד. הוא רמז שאני דלוקה על ג׳וני? ואני אעשה עם ג׳וני סקס? בתא בשירותים?
החרטה התמלאה בעיניו וגרמה לי לצעוד אחרונית. ״רגע בלונדה״ הוא אמר וקירב את ידו אליי אך התחמקתי ממנה בגועל. ״אל תיגע בי״ אמרתי כשדמעה קטנה נופלת על לחיי.

״קרה משהו?״ שמעתי את קולו של ג׳וני מאוחריי. התעלמתי מהמבט השבור של ריאן והסתובבתי אל ג׳וני במהירות. ״אתה יכול לקחת אותי הביתה?״ שאלתי בקול רועד. כשראה שאני בוכה הוא מיד הנהן ורץ לתוך המועדון כדי לקרוא לכריס.
״אני לוקח אותך הביתה.״ ריאן אמר מאוחריי ועצמתי את עיניי בחוזקה ובזעם. ״לא. אתה לא.״ אני אומרת ומתקדמת אל עבר המכונית של ג׳וני. ״בלונדה חכי שניה!״ ריאן צועק מאחוריי אך אני מגבירה את קצב צעדיי. יד חזקה מחזיקה בזרועי ומסובבתי אותי בתנופה. ״אני מצטער בבקשה , תני לי לקחת אותך הביתה..״ הוא אומר ועיניו מתחננות אליי להסכים. אך העיניים היפות שלו לא משפיעות עליי עכשיו.
״תעזוב לי את היד.״ פקדתי עליו בשיניים חורקות. ״בלונדה..״ הוא לחש, חזהו עלה מעלה ומטה במהירות. המבט שלי לא משתנה. אני מביטה בו באיום ואחזיתו בידי מתחלשת עד שידי מתשחררת. ״אני מצטער!״ הוא אומר בלחץ ״בבקשה תסלחי לי..״ הוא ממשיך להתחנן אך בדיוק נשמע הקול שמבטל את הנעילה של דלתות המכונית ואני ממהרת לפתוח את הדלת שליד מושב הנהג. אני נכנסת במהירות כשריאן לא מפסיק לקרוא בשמי. כריס עוברת את ריאן במהירות ונכנסת למכונית, כך גם עושה ג׳וני. ״אליסון!״ הקול של ריאן נשמע במעומעם מבעד לחלון, הוא דופק עליו בחוזקה כדי שאביט בו. אך מבטי נעוץ על הכביש שמולי. ואני לא מתכוונת להזיז אותו.
אני מצווה על ג׳וני לנסוע וכך הוא עושה, משאיר את ריאן המתחרט והשבור מאחורנו בפתח המועדון.