My Prisoner

פרק 25

פרק ארוך ללילה טוב!
תהנו!

ישבתי בחדר המזכירות, שוב מחכה שיתנו לי את האישור להכנס לחדר המנהלת.
אלנה לא יושבת בכיסא מאחוריי המחשב, אלא מישהי אחרת. היא מתחתנת היום, מן הסתם שהיא לא תהיה פה. שוב העצבים מהמחשבה שהיא לא עושה מה שהיא רוצה עוברים בגופי. היא הולכת להתחתן היום, ולסבול מעצב לכל שארית חייה. כמובן שהיא יכולה להתגרש , אבל ההורים שלה לא יתנו לזה לקרות לעולם.
״את יכולה להכנס״ המזכירה השמנמנה אמרה לי וכיוונה את ידה לכיוון חדר המנהלת. הנהנתי וקמתי.
נכנסתי לחדר המנהלת והיא מיד קמה מכיסאה והביטה בי בחיוך. ״אליסון, אני כל כך שמחה את בסדר!״ היא אמרה בקול והצמידה אותי אליה בחיבוק. זאת הפעם השניה שהיא מחבקת אותי במפתיע. זה בגלל ריאן? בגלל שהיא קצת.. סבתא שלו?
״אני בסדר״ חייכתי חיוך קטן ומובך והשפלתי את ראשי. לעזאזל אני מרגישה שאני אדומה עכשיו כמו..
״זה בסדר אל תיהי מובכת.. אז את יוצאת עם הנכד שלי, אז מה?״ היא אומרת ועיניי נפערו בהלם , לחיי מתחממות עוד יותר ואני מובכת אף יותר. לעזאזל! היא צחקה בקול והניחה את ידה על בטנה. היא נגבה דמעת צחוק מעינה והביטה בי. בבקשה שהיא תשנה נושא בבקשה שהיא תשנה נוש-
״את חושבת שתוכלי לחזור לשגרה ולבית ספר?״ תודה לאל. נשפתי בהקלה וחייכתי.
״כן , ביומיים האלה שהייתי בבית אחרי שמצאו אותי הרגשתי שאני משתגעת. אני חייבת לצאת ולחזור לשגרה לי , יהיה לי קצת קשה אבל אם אשאר עוד רגע אחד בבית אני אשתגע״ אמרתי ונאנחתי, אני יודעת שאני אמורה לפחד ולרצות להשאר בבית- במקום הבטוח שלי. אבל כשהייתי בחדר המחניק כשהייתי חטופה חשבתי על כך שלא אראה את בית הספר יותר ואת הילדים, שלא אזכה להתחתן ולבנות משפחה, חשבתי שאני עומדת למות. ועכשיו אני הולכת לנצל את הנס שקרה ואחייה את חיי. אני לא הולכת לחיות בפחד.
המנהלת הנהנה וחייכה חיוך רחב. ״אם כך את הולכת לעשות את מה שסיכמנו. את תלמדי בשיעור פרטי במתמטיקה שלפי מה שהבנתי זה יהיה עם ריאן. הוא סיפר לי שרק איתו את מתרכזת, אז אני מסכימה. תעשי כל דבר בשביל להצליח״ היא אמרה וחיכתה לאישור ממני, הנהנתי במהירות והיא חייכה.

********

אני , כריס וג׳וני יצאנו מבית הספר והתקדמנו לכיוון ביתי כשאנחנו לא מפסיקים לצחוק אחד על השני. ג׳וני די עזר לי היום, כשכולם התנפלו עליי ושאלו אותי שאלות על החטיפה , הוא דאג לאחוז בידי ולקחת אותי רחוק מהם. הודתי לו על כך כי לעולם לא הייתי מצליחה לעשות זאת בעצמי. גם שון פנה היום וניסה להתנצל על מה שעשה, וכל מה שאני עשיתי היה להסתובב , לסטור לו עם שיערי בפניו וללכת כמה שיותר רחוק ממנו.
הגענו לשער ביתי ופתחתי אותו תוך כדי שאני צוחקת על ג׳וני שסיפר לנו שהמורה לכימיה קרצה לו. דמיינתי אותו ואת הזקנה מתנשקים והצחוק שלי גבר. רק לו זה יכול לקרות.
מבלי ששמתי לב ובגלל עיניי המטושטשות מדמעות של צחוק , מעדתי על אבן קטנה שגרמה לי ליפול קדימה , אך לפני שפניי נפגשו עם האדמה הקשה , ג׳וני תפס את מותניי והרים אותי במהירות. הבטתי בו לשניה ופרצתי בצחוק מתגלגל , כך גם הוא וכריס. ״מתי תפסיקי להיות כזאת מגושמת?!״ כריס צעקה תוך כדי שצחקה.