My Prisoner

פרק 15

עוד פרק!! תהנו❤️

_________
____________

אחרי כמה דקות שבכיתי בחדר ההבנה חילחלה אליי. צעקתי על אמא שלי. אמרתי את המילה פאקינג. היא תהרוג אותי. היא תגרש אותי מהבית. היא תכחיש כל קשר אליי.
אבל זה לא אכפת לי. לא אכפת לי יותר מכלום. עוד כמה אני אסבול את ההשפלות שלה עליי?

אני מורידה את העקבים השחורים שעל רגליי ומנסה לקום מהרצפה. אני מחזיקה בידית הדלת וקמה. אני מתקדמת אל המיטה שלי ופתאום שומעת את הדלת נפתחת. ריאן עומד בפתחה.
איך. לעזאזל. הוא. עושה. את. זה.?!
״בואי איתי״ הוא אמר והתקדם אליי במהירות. ״אני לא באה איתך לשום מקום! לך מפה ריאן!״ צעקתי עליו בכעס והנפתי את ידי באוויר. הוא נאנח והביט בי לכמה שניות. בשניה שאחרי אני הייתי על הכתף הימנית שלו בזמן שהוא סוחב אותי אל מחוץ לחדר. אני משתוללת על כתפו ״תעזוב אותי!!!!״ צעקתי וניסיתי לבעוט בו אך זה לא ממש עזר.
בסופו של דבר ריאן הוריד אותי בסלון והעמיד אותי כך שגבי מופנה אליו ופניי אל משפחתי שכפי שאני מנחשת הם עדיין המומים ולא אמרו דבר מאז שעזבתי את הסלון.
ריאן הניח את ידיו על כפתיי וקירב אותי לגבו.
״הדבר היפה הזה שאת רואה מולך גברתי זאת הבת שלך. שהאמינה בי מהשניה הראשונה שראתה אותי.
נכון. ישבתי בכלא. בגלל אי צדק. כל מה שרציתי לעשות זה להציל בחורה שעברה אונס והתעללות. אבל הפלילו אותי. חשבו שאני הייתי זה שעשה את המעשה הנורא.
תגידי לי את, בתור אמא. איך היית מרגישה אם היו עושים דבר כזה לביתך? למלאך הזה שעומד מולך? היית רוצה שמישהו יציל אותה?״ הוא אמר וידיו התהדקו חזק יותר על כפתיי, הדמעות שוב זולגות מעיניי, ואני מרגישה שאני עומדת ליפול בכל רגע. אמא שלי המומה.
״בחיים הלא הוגנים האלה אני למדתי לא להכניס אף אחד לליבי, לא לתת יחס לאף אחד. אבל עם הבת שלך זה היה בלתי אפשרי. איך אפשר להסתכל עליה ולא להרגיש משהו?
איך את יכולה להגיד שהיא אכזבה אותך אם את בתור אמא שלה שהביאה אותה לעולם הזה לא דאגה לה בכל השבועות האלה?! אליסון לבד. היא צריכה להתמודד עם כל הבעיות שלה לבד. אתמול גם היא עוד שניה עברה אונס בחדר שלה את ידעת את זה? אתם ידעתם את זה?״ הוא שאל את כולם וליבי עצר מלפעום. השפלתי את ראשי כששמעתי את קולות ההפתעה שיצאו מפיהם. ״לא! לא ידעתם את זה כי לאף אחד ממכם לא אכפת!! אתם קוראים לעצמכם הורים?! אתם ידעתם שלפני שבועיים בערך פיזרו בכל בית הספר תמונות שלה בהלבשה תחתונה?! אתם ידעתם כמה היא סבלה אחרי זה?! והיא סבלה את זה לבד!״ הוא צעק רותח מזעם. ראשי עדיין מושפל אל הרצפה כשהדמעות לא מפסיקות לרדת. אני עוצמת את עיניי בחוזקה ומסתובבת , כרגע אני מול החזה המוצק של ריאן. אני לא יכולה להביט בהם. אני לא רוצה.
״אלי..״ שמעתי את קולו של אבי. ״מי זה? מי זה הבן זונה?!״ שמעתי את דון צועק. אמא לא אמרה על הקללה הזאת דבר. היא כנראה ממש בשוק.