My Prisoner

פרק 12

שבוע. שבוע עבר מאז שדיברתי עם ריאן בפעם האחרונה. מחר הוא עוזב.. הנערה אמרה את האמת ועכשיו כולם יודעים שריאן לא עשה כלום ושהוא חף מפשע. זה יצר בי הקלה. אחרי כל מה שקרה אני עדיין האמנתי בצדק ורציתי שהוא יהיה חופשי. וממחר אני לא אראה אותו יותר. הכל יחזור להיות כמו פעם.. רק בתוספת שדון נמצא כאן איתי.
בהתחלת השבוע הוא הביט בי בעצב אך בכל יום שעבר הוא הוא הפך להיות האסיר שהכרתי. העצב לא נראה בעיניו יותר והוא נצמד יותר ויותר למליסה, אני מעדיפה שזה ישאר ככה. הוא צריך להיות ליד מליסה ואני צריכה לחפש את האהבה שלי במקום אחר..

נכנסתי למזכירות אחריי שקראו לי לחדר המנהלת. התיישבתי בכיסא וחיכיתי שהמזכירה תועיל בטובה לבוא ותתן לי רשות להכנס לחדר המנהלת. בית ספר מטומטם , למה אני צריכה רשות להכנס לחדר שלה אם היא ביקשה ממני לבוא?! הבטתי בציפורניי ובלק הורוד בהיר שמרוח עליהן עד ששמעתי קול של בחורה.
״היי אני המזכירה החדשה , את אליסון?״ היא אמרה וקולה היה מוכר , הרמתי את מבטי אליה ואוי לי. עיני נפקחו בהפתעה ״אלי..״ היא אמרה כשקלטה שזאת אני , ״לא אמרו לי את השם משפחה שלך , לא ידעתי שזאת את..״ היא אמרה ואני עדיין יושבת בהלם על הכיסא.. דון צדק. היא יפייפיה. ״אלנה..״ אמרתי בחיוך מזויף , אחרי מה שדון סיפר לי קשה לי לחייך אליה כמו פעם.
עיניה בחנו אותי והיא מיד פלטה ״ברנדון סיפר לך אה?״ היא שאלה והזדקפתי. איך היא עלתה עליי? ״את באמת קוראת לו ברנדון..״ אמרתי וגיחכתי במבוכה ״יש לו שם יפה.. חבל להרוס אותי בקיצורים.״ היא אמרה בעיניים עצובות מעט. התכוונתי לפתוח את פי אך היא מיד אמרה. ״נדבר על זה אחר כך. המנהלת מחכה לך״ היא אמרה והצביעה לכיוון הדלת. הנהנתי וקמתי מהכיסא , התקדמתי אל עבר הדלת ונכנסתי.

״אליסון.. חיכיתי לך״ היא אמרה בחיוך קטן שגרם לקמטים לצוץ בלחייה. ״עשיתי משהו לא בסדר?״ שאלתי לחוצה והתיישבתי על הכיסא מולה, היא נאנחה והורידה את משקפיה. ״את אחת התלמידות המצטיינות בבית סיפרנו, את מצליחה בכל המקצועוצ חוץ ממקצוע אחד.. במתמטיקה. חוץ מהעבודה האחרונה שהגשת שהיה שם סוג של מהפך.״ היא אמרה ״כן.. מישהו עזר לי. אני יודעת שגרועה בזה אני מבטיחה להשתדל יותר..״ אמרתי בתקווה שהיא לא תעשה מזה עיניין ״ואני יודעת שתעשי את זה. אבל את צריכה עזרה..״ היא אמרה והרכיבה שוב את משקפיה. ״דיברתי עם ג׳יימי מורנו , ילד שלומד בכיתתך, הוא די טוב במתמטיקה והוא הסכים לעזור לך, אתם תפגשו היום אחרי הצהריים והוא ילמד אותך את הנושאים העיקריים.. תספרי לי מחר איך היה.״ היא אמרה , יותר נכון פקדה עליי. ג׳יימי? אין לי בעיה איתו.. ואולי הוא באמת יצליח לעזור לי. ״אני סומכת עלייך אליסון. הבגרות קרבה ואם תכשלי תצטרכי לעשות אותה שוב לאחר כמה חודשים וחבל. תקבלי את העזרה.״ היא אמרה בעידוד והנהנתי. אין מצב שאני אכשל, אני אעשה הכל כדי להצליח.

יצאתי מחדרה של המנהלת והלכתי לכיוון הקפיטריה.
ראיתי את כריס יושבת בשולחן הקבוע שלנו והתקדמתי אליה.
״היי״ אמרתי בחיוך והיא החזירה לי חיוך רחב. ״מה המנהלת רצתה ממך?״ היא שאלה בזמן שהכניסה חתיכת מלפפון לפה. ״היא אמרה שאני צריכה סוג של מורה פרטי כדי להצליח במתמטיקה , היא הצמידה אליי את ג׳יימי כדי שילמד אותי..״ אמרתי בקצרה את מה שקרה בחדר המנהלת. ״ג׳יימי?״ היא שאלה והנהנתי. ״הוא לגמרי יכול לעזור לך, והוא גם חתיך אז יהיה לך כיף יותר.״ היא אמרה בחיוך שובב ״את לא תשתני אה?״ אמרתי וצחקקתי ״לא.. גם לא בשביל הדוד הסקסי שלך״ היא אמרה וזרקתי עליה חתיכת צ׳יפס.
״שקט הוא בא״ כריס אמרה לפתע ״מי?״ שאלתי לא מבינה ושניה אחרי גיליתי למי היא התכוונה. ״אליסון״ הוא אמר ״ג׳יימי״ אמרתי את שמו בחזרה ״המנהלת דיברה איתך?״ שאל והעביר את ידו בשיערו המתולתל והחום. ״כן, תבוא אליי היום ב17:00?״ שאלתי והוא חייך חיוך קטן ״כן כן המפקדת״ אמר וצחקקתי כשהוא באמת עמד כמו חייל טוב והצדיע לי.