My Prisoner

פרק 8

אני קמה בבוקר עם הרגשה טובה יותר מההרגשה שהייתה בלילה , אני חושבת שהשיחה עם ריאן גרמה לזה. אני אלך לבית הספר עם ראש מורם כשהעקבים שלי עושים את הרעשים על הרצפה וכולם ידעו- אליסון הגיעה.
אני קמה מהמיטה ומתקדמת לכיוון המקלחת , אני חייבת את מקלחת הבוקר שלי לפני שאני מתחילה את היום הזה.
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר שלי , מה אני אלבש? אולי את ה..
הדלת נפתחת כשאני מחזיקה את החצאית הצהובה והצמודה בידי , אני מביטה לכיוון הדלת ״מה אתה רוצה דון?״ שאלתי כשחיוך עולה על פניי , הוא לבוש בטרנינג אפור ועיניו נראות עייפות, ״ליאם אמר לי לבדוק שהתעוררת״ הוא אמר והתקדם אליי , הוא הניח נשיקה על ראשי ולקח את החצאית מידי, ״היא תהיה צמודה מדי וקצרה מדי , במיוחד אם תשימי עקבים כמו בכל יום.״ הוא אמר והכניס אותה לארון ״אתה מוכן להפסיק להיות כזה קנאי?״ שאלתי ונאנחתי , הוצאתי את החצאית מהארון שוב ואיתה גם חולצה לבנה ויפה , ״אני לא קנאי אני פשוט לא רוצה שכל הבנים יסתכלו עלייך ויפנטזו על איך הם קורעים את החצאית הזאת ממך״ הוא אמר ופניו התמלאו בגועל וכעס , צחקקתי , ״הם יפנטזו עליי גם אם אני אהיה לבושה בטרנינג וסריג״ אמרתי עדיין מצחקקת , דון נאנח ונשכב על הבטן על מיטתי , הוא הניח כרית מתחת לפניו ועצם את עיניו ״הו לא אתה ממש לא ישן כאן, קום אני צריכה להתלבש״ אמרתי והכתי את הישבן שלו ״את מוכנה לעזוב את התחת שלי בשקט?״ הוא שאל כשעיניו עדיין עצמות ״לא. ועכשיו תקום״ אמרתי שוב והכתי את ישבנו שוב ״אני אחזיר לך אני נשבע״ הוא אמר בקול מעומעם , כאילו בכל שניה הוא ירדם ״ואני ראיתי אותך ערומה אלפיי פעמים״ הוא אמר ומיד הרגשתי איך אני מסמיקה ״אתה ראית אותי ערומה לפני שעזבת ללונדון! הגוף שלי השתנה מאז..״ אמרתי ומשכתי בידו כדי להפיל אותו מהמיטה ״כל מה שהשתנה זה הציצים שלך , ותפסיקי למשוך לי את היד ככה את לא תצליחי להזיז אותי. את קטנטונת מדי״ הוא אמר . וצדק. דון הרבה יותר גדול ממני במימדים , אני נראת כמו הבת שלו כשאני עומדת לידו. ״ברנדון מנדוסה קום לי מהמיטה עכשיו!״ אמרתי את שמו המלא כי אני יודעת ש.. ״אל תקראי לי ברנדון!!״ הוא צעק , ידעתי שהוא יתעצבן , חייכתי חיוך ניצחון כשראיתי שהוא פקח את עיניו ״זה השם שלך״ החזרתי לו ״את יודעת שאני שונא אותו״ אמר והתיישב , הוא שפשף את עיניו בעייפות ונאנח , לא ברור לי למה ברנדון שונא את השם שלו, פעם הוא אהב אותו אבל קצת לפני שהוא עזב ללונדון הוא לא יכל לשמוע את שמו המלא יותר. ״אוקיי דון, אתה מוכן לקום עכשיו? אני אאחר בגללך!״ אני צועקת ״תפסיקי לצעוק כמו ילדה קטנה״ הוא אמר וקם ״אני לא ילדה קטנה!!״ צעקתי שוב ״את כן ,את התינוקת הקטנה שלי״ הוא אמר והתחיל לנשק את כל הפרצוף שלי ״דון דיי!״ אמרתי וניסיתי לדחוף אותו ממני , ״טוב טוב״ הוא הפסיק ״יש לי שאלה אלייך לפני שאני הולך״ הוא אמר ונאנחתי ״נו״ אמרתי חסרת סבלנות ״הבחורה הזאת.. מליסה?״ הוא שאל, מה הוא רוצה ממליסה? ״מה איתה?״ שאלתי בסקרנות ״היא עם הפושע הזה?״ הוא שאל וגרם לדמי לרתוח ״הוא לא פושע!״ צעקתי , הוא קפץ בבהלה ״אוקיי.. רק אל תהרגי אותי״ הוא אמר והניח את ידו על ליבו ״ליאם סיפר לי מה שקרה , את זה שהוא הציל אותך בבית הסוהר , ואת זה שנילחמת שהוא יצא משם.. אני לא יודע מה קורה בינכם אבל תזהרי״ הוא אמר באזהרה , ״לא קורה בנינו כלום״ אמרתי , כמובן שזה שקר, כן קורה משהו , אני לא יודעת מה אבל קורה משהו. ״מה שתגידי.. את חושבת שלא שמתי לב למבטים האלה שהוא דפק כשהוא ראה אותי ואותך, הוא רצה להרוג אותי״ הוא אמר ״ולא יכולת להגיד לי את זה?? אני כל היום הזה ניסיתי לפענח למה הוא כועס עליי!״ אמרתי כשהבנתי שדון קלט את זה שריאן חשב שאנחנו ביחד. ״אז זה אומר שכן יש בינכם משהו?״ הוא שאל ועל פניו עלה חיוך מנצח ״לא!״ צעקתי ״לך מכאן כבר אני אאחר״ שיניתי נושא והשפלתי את מבטי , הוא צחק והתקדם לדלת ״רגע״ אמרתי ועצרתי אותו כשהוא נגע בידית הדלת ״למה שאלת על מליסה?״ שאלתי בסקרנות ״היא יפה..״ הוא אמר וחייך ״שלא תחשוב על זה אפילו!! אני שונאת אותה!״ אמרתי כשעלה בדמיוני תמונה של דון ומליסה מתנשקים , איכס! ״היי את רק מקנאה בה כי היא עם ריאן, והיית מתה להיות במקומה״ הוא אמר וצחק , לקחתי את המסרק של השיער שלי וזרקתי עליו , אך הוא מיד יצא וסגר את הדלת כך שהמסרק פגע בדלת בחוזקה.
נאנחתי והתיישבתי על המיטה , אני לא מקנאה!
כן את כן תת המודע שלי התעורר , אני מנערת את ראשי קמה מהמיטה , ומתחילה להתלבש.