My Prisoner

פרק 33

אני יושבת בספה שבביתי ובוהה בטלוויזיה הכבויה. ככה ביליתי את שבע הימים האחרונים, בוהה. ומחכה לאיזשהו עדכון, סימן חיים, אך הוא לא הגיע. ליאם , סמואל וריאן שהלכו ביחד להלחם במאפיה לקחו איתם כמה שוטרים , כמה סוכנים, או סתם אנשים ששונאים את המשפחה הזאת עד כדי כך שהם מוכנים למות בידיעה שהם נלחמו בהם. שום דבר טוב לא יצא מהמלחמה הזאת, הסיכויים שהם יחזרו בחיים הם קלושים. כי מי מספיק טיפש להלחם בסטארלס?
לא זזתי בימים האלה, בקושי אכלתי, בקושי שתיתי. רק בהיתי וחיכיתי לגרוע מכל. חיכיתי שתגיע הבשורה. לא יכולתי להתמודד יותר עם הכאב הנוראי שבחזה שלי. המועקה שלא עוזבת אותי במנוחה. הדאגה שמכרסמת את ליבי עד שלא נותר ממנו דבר. גם ככה לא היה ללב שלי שום משמעות, לא אחרי שריאן עזב, ובחר לעזוב אותי לתמיד.
אוולין המשיכה לבוא לביתי כדי ללמד אותי לבגרויות הקרבות אך היא ידעה שלא אהיה מרוכזת. היא ידעה שהדבר האחרון שאני מסוגלת לעשות עכשיו זה ללמוד. גם היא בקושי הצליחה ללמד, זה נראה שגם היא נמצאת בעולם משלה ושהיא פה רק כדי ללמד את חובתה. היא שאלה אותי כמה וכמה פעמים לגבי קצה חוט כלשהו, איזשהו סימן חיים מהם, היא דאגה לסמואל , ראו זאת בעיניה, היא רק הכירה אותו, אבל לא פספסתי את החיבור שנוצר בינהם.
״היי״ דון אמר בשקט והתיישב לידי בזהירות, כאילו אם יעשה תנועה לא נכונה אני אשבר. לא עניתי, רק הפסקתי את בהייתי בטלויזיה ועברתי לבהות בו. ״אני רק רוצה לבדוק אם את בסדר?״ הוא שאל וליטף את פניי. בסדר? בסדר זה הדבר האחרון שאני.
״אני לא יודעת אם אוכל להתמודד עם זה ליותר מדי זמן דון״ אמרתי בקולי הצרוד, אני גם בקושי מדברת כך שכשאני כן הוא יוצא צרוד ורועד.
הוא נאנח. ״אני יודע יפייפה שלי. אני באתי לבשר לך משהו, אני לא ממש יודע איך..״ הוא אומר בשקט. תחושה רעה מילאה את כל גופי ברגע. הם.. הם מתו? אני פוקחת את עיניי בפחד שדון רואה והוא מיד ממהר לתקן את עצמו. ״לא לא זה לא משהו על ריאן. עדיין לא קיבלנו שום הודעה לגביהם״ הוא שאל והרגשתי איך אבן ענקית ירדה מליבי. אני וריאן לא נחזור, לעולם, אך עדיין חשוב לי לדעת שהוא בסדר. שהוא בחיים.
דון מכחכח בגרונו, נועץ את מבטו לרצפה, הוא תמיד עושה את זה כשהוא חושב על מה להגיד. ״פשוט תגיד את זה דון״ אמרתי בקול פחות צרוד ממקודם. הוא נשף בחדות והביט בי. ״אני החלטתי לטוס עם אלנה לקליפורניה״ הוא אמר וגרם לליבי לצנוח מחזי. עיניי נפקחו בבהלה, לא הוא לא יכול, הוא לא יכול להשאיר אותי פה לבד! דון לא הלך להלחם עם ריאן וסמואל רק בגלל שידע שאני אשנא אותו אם ישאיר אותי לבד שוב. ״מ-מה?״ מלמלתי בפחד. הוא הביט בי לכמה שניות, ואז השפיל את מבטו לרצפה בעצב. ״ההורים של אלנה מוכנים לעשות הכל כדי שהיא תחזור ותתחתן עם הבן זונה. וכשאני אומר הכל, אני מתכוון הכל. הם מסוגלים אפילו לחטוף אותה ולקשור אותה למיטה בחדר שלה. אני לא מוכן לסבול את זה אלי, כל המקרים שקרו בחודשים האחרונים מוציאים אותי מדעתי. כשאת היית חטופה אני איבדתי את זה לגמרי, שברתי כל דבר שהיה קרוב אליי, צעקתי וקיללתי כל אדם שהעז לדבר איתי. הייתי שבור. ועד שאני סוף סוף מרגיש שאני יכול לנשום לרווחה משפחת סטארלס מופיעים. ואז מיד משפחתה של אלנה שלא מפסיקים לאיים עליה. אני לא מוכן לסבול יותר. אני מרגיש שאני מתחרפן אלי״ הוא אמר ורק עכשיו אני באמת בוחנת אותו. עיניו אדומות כל כך שבקושי רואים את אישוניו, פניו נפולות וגופו לא מפסיק לרעוד מזעם, מיאוש. הוא במצב רע וכפי שאני מכירה את אחי הגדול הוא יפול להתפוצץ בכך רגע. ואף אחד לא ירצה לצפות במחזה שכזה.
נאנחתי בקול ובכבדות. ״אוקיי. תטוס, כל דבר שיחזיר אותך להיות שפוי שוב״ אמרתי בקול חלש ומעודד ואחזתי בידו הרועדת. דמעה כבדה נפלה על לחיי וכך גם על לחייו של דון, הוא קפץ עליי בחיבוק והצמיד אותי אליו בחוזקה שכמעט חונקת אותי, אך אני זקוקה לזה.
״היי יש חדשות״ אמר כיילוב, יד ימינו של ליאם וגרם לי ולדון לקפוץ על רגליי בשניה ולכריס לפרוץ לסלון בריצה. ״נו?״ שאלתי בלחץ והרמתי את ידיי לשערי כדי לאחוז במשהו. ״הם נכנסו לשטח שלהם, הם כרגע מתכננים תוכניות איך להפיל את סטארלס. מסתבר שכל מה שהם צריכים לעשות זה רק להפיל אותו, כי הוא בן אדם איום ונורא, ואם הם יפילו אותו נעשה טובה לכולם, אפילו לבתו היחידה , שהתעללות שלו בה לא פוסקת.״ הוא אמר וגרם לי למשוך חזק יותר בשיערי, כריס הרימה את ידיה הרועדות לפניה ונשמה עמוק. ״זה הכל?״ שאלה כריס ביאוש, מסכנה שלי, גם היא דואגת מאוד לליאם, היא רק רוצה שיחזור בריא ושלם הביתה, זה מה שהוא הבטיח לה שיקרה.
״ליאם מסר שהוא אוהב אותך״ כיילוב השיב לעבר כריס בעצב וזה כל מה שנחוץ כדי לגרום לה לפרוץ בבכי. דון התקדם אליה במהירות הצמיד אותה אליו ומיד אחרי סחב אותה אל עבר המדרגות כדי לקחת אותה לחדר של ליאם ולהרגיע אותה.
כיילוב התקדם אליי ונעץ את מבטו בי. ״אליסון אני צריך לדבר איתך שניה״ הוא לוחש ומוציא מצד מכנסיו מכשיר קשר.
״אין לי מושג איך הוא עשה את זה, אך לריאן יש דרכים משלו, הוא הקליט לך הודעה קולית והוא ציווה עליי להשמיע לך אותה.״ הוא אמר וליבי קפץ במקומו. ריאן הקליט לי הודעה? אני אפילו לא טורחת לשאול את כיילוב איך ריאן עשה את זה , כי זה בלתי אפשרי, אבל ריאן תמיד עושה דברים בלתי אפשריים.
אני בכלל רוצה לשמוע את ההודעה הזאת? אני רוצה לשמוע מה יש לו לומר? אולי זה יפגע בי אפילו יותר? אך אני יודעת שאם לא אשמע את ההקלטה אני אתחרט על זה. אני אני לוקחת את המכשיר מידו של כיילוב והוא מראה לי היכן הכפתור כדי להדליק את ההודעה. הוא מיהר לצאת מהסלון ולהשאיר אותי לבד.
לחצתי על הכפתור , וקולו העמוק הצרוד והסקסי נשמע מתוכו.